בלוג של אחרי החגים

אפשר להגיד שבנמן האחרון קצת חגגנו. היינו בהופעה של ליאונרד כהן, אתמול היינו בהצגה "שמו הולך לפניו" ובכללית הסתובבנו לא מעט. כמו רוב עם ישראל גם ביקרנו את המשפחה בראש-השנה, סוכות ועשינו את הטיול הרגלי של יום כיפור.
עכשיו אחרי שהאבק שקע ניתן לחזור לחיים הרגילים, להסתכל סביב, לראות מה השתנה (או שלא) ובסך הכל לחזור לשגרת העבודה, בית וסופי-שבוע. אולי לשם התחלה אני אגיד שבמשך יומיים לא מצאנו מה בדיוק צריך לעשות בעבודה, זה לא שלא רצינו או לא היה צריך, זה רק העובדה שאחרי שבוע חופש לא זוכרים מה מוכן כבר ומה לא.
בינתיים גם הספיקו לקרות הרבה דברים במדינה, את רובם אני לא יודע עקב שבוע חופש. למי יש זמן/כח/רצון לקרוא חדשות בזמן החופשה? המקסימום ששמעתי היה מההורים, הם כבר מכירים אותנו טוב ויודעים שאין סיכוי שנדליק טלוויזיה על ערוץ שמשדר חדשות או שנקשיב לרדיו בזמן הנסיעה.
הבלוג הזה הוא כנראה משעמם ביחס לאחרים, אין התקפות על טפשות. לא כי לא ראיתי דברים מטופשים, אלא, כי עכשיו הזמן להירגע מהכל והתחיל את השגרה מחדש. כמו שאמרו חז"לינו

אחרי החגים התחדש הכל

גם הבלגן:)

ובינתיים תנו לי למשוך את תחושת הרוגע של אחרי החגים למקסימום...
תודה

עכשיו

הלוואי והייתי אבן

הלוואי והייתי יכול לשתוק

לרבוץ על אם הדרך

לרבוץ ולא לראות

אוולה וגם איוולת

מנת חלקי היום

ומחר אמשיך

לצעוד על פי תהום

תקווה ומחשבה

ממול מיטה חמה

קדימה אל הדרך

המלאכה רבה

יום נשזר אל יום

במין אריג מוזר

אני רוצה ...

תכף מיד כבר

אולי לפני הגשם

בטוח לפני שרב

אני רוצה את זה

רוצה את זה עכשיו

שיר הבכי

לפעמים כשרע עדיף להתבטא בעזרת שיר. יש משהו מקל בתמציתיות הזו של מעט שורות, מקצב מסויים ו...

לכן אני כותב כאן שיר קטן שלי, אם מישהו הולך להשתמש בו הבקשה היחידה שלי היא: תזכיר שאני כתבתי אותו.

בכי ארץ אהובה

בכי על בנייך

בכי על דייניך בכבוד סומאתם

בכי על שקדושת הספר עולה על קדושת החיים

רק על תבכי על המתים

כי את זה עושים כל האחרים

גם לי גנבו מהרכב

זה היה אתמול, היינו אצל קרובי משפחה בתל-הביב באזור של גן-העיר. עד כמה שאני יודע זה לא שייך לאזורים הגרועים מאוד של תל-הביב. חזרנו לרכב בערך ב-18:00 ומצאנו זכוכיות ליד הרכב, מבט נוסף הראה שיש גם בתוך הרכב.
זה השלב שבו מתחילים טלפונים לכל העולם ואשתו, לאבא שלי של אשתי ולכל מיני "קרובים".
אחרי מחשבה קצרה התקשרתי למשטרה, אחרי שהתברר שלא ראיתי את הפורץ קיבלתי את התשובה הלקונית "תגיע לתחנה בדיזנגוף 221". ניקינו קצת את הרכב ונסעתי לתחנה, לבד.
בתחנה לקחו את התיאור של האירוע, אמרו לי לחכות לזיהוי פלילי עקב 10 שב"חים שהגיעו לפני. זה לקח קצת זמן ובסוף יצא שוטר עצבני כמעה לבדוק את הרכב. היה ברור לו אפילו יותר מאשר לי שהסיכוי למצוא משהו שקול ל-0.

כמעט שבוע עבר, מהמשטרה לא היה שום צלצול (הפתעה גדולה), אני כבר הזמנתי GPS חדש במקום זה שנגנב. הרכב נשלח לתיקון, חזר מהתיקון עם שמשה שלא יורדת וזכוכיות שנופלות מהדלת החוצה בכל פעם שסוגרים אותה.

אני יודע שזה נאיבי מצידי לשאול, אבל בכל זאת.

למה? למה אין לי את הביטחון להשאיר רכב לא נעול המדינה שלי?

החוק והצדק בישראל

הרגע פתחתי מכתב מבית המשפט לתעבורה בחדרה (תיק 5388-08).
היה נגדי משפט בגלל שוטר שקרן שחתם בשם נדב סלמה. אם אדון שוטר ישים תביעת דיבה נגדי אני אשמח מאוד, אבל בגלל מה שאפרט בהמשך אני כבר לא אמשיך להתעסק בזה.
זה התחיל לפני כ-3 שנים (אני לא זוכר את התאריך והשנה כי זה לא עד כדי כך חשוב) כשעבדתי בת"א. כל יום נסעתי בבוקר לעבודה ובערב חזרתי הביתה ליקנעם.
כל מי שעובד באזור המרכז מכיר את העומס שיש בבוקר ובערב, ובהתאם לכך גם את העובדה שרוב הנוסעים בכביש נמצאים בנתיב השמאלי. הנתיב הימני "שמור" למשאיות, רכבים צבאיים ושאר רכבים שנוסעים 80 על כביש החוף.
אותו שוטר - או פושע במדי שוטר - נסע מאחורי, החליט שהוא רוצה לעקוף (תוך התעלמות מהעובדה שאני נסעתי במהירות של 90+) ובשביל זה התחיל לסנוור אותי. לפני שהוא התחיל לסנוור (להבהב עם האורות כפי שנכתב בדוח) לא היה קל להשתלב בנתיב הימני, להשתלב בו ללא מראות זה כמעט בלתי אפשרי.
אותו שוטר שקרן החליט להשתמש בסמכותו ונתן לי קנס על נסיעה בנתיב השמאלי.

מתברר שבתי המשפט בישראל עוזרים לשוטרים במקרים אלו:
1. השוטר לא חייב להתייצב לדיון, הנאשם חייב להתייצב גם אם הוא לא קיבל זימון.
2. ע"מ לטרטר את הנאשם כמה שיותר הקראת כתב האישום מבוצעת כשנה לפני הדיון.
3. דחייה של הדיון בשנה מתבצעת כאשר הנאשם נוכח, כאשר הדחייה מתבצעת ללא נוכחות הנאשם היא חודש קדימה וללא שום הודעה.

וכך הדיון נדחה מ-10/2/2009 - יום הבחירות ל-10/3/2009 כמובן בלי להודיע לי (מסומן בהודעת הקנס שהודיעו לי כדין - כנראה שהדין הוא לא להודיע)
הזמן שמותר לערער על פסק הדין הוא 45 יום (25/4/2009) אבל המכתב הודפס רק ב-7/4/2009 והגיע אלי (דרך ההורים שלי עקב שינוי כתובת) רק ב-24/4/2009 שזה יום שישי.

לי נמאס מכל הסיפור הזה, 250 ש"ח קנס לא שווים לכל הטרטור שהמערכת גורמת. לכן אני הולך לשלם אותם ולהגיד לכל מי שאני יכול: "מערכת המשפט בישראל גרועה". אם הייתי פושע אמיתי - כמו אדון שוטר למשל - המערכת לא הייתה עושה לי כלום. בהיותי אזרח שומר חוק (עד כמה שידוע לי) המערכת פועלת נגדי.

ההנאת הקטנות של החיים - או יחי דוד השמש

היום בשעה 18:10 אחרי שחזרנו מה"סעודת פסח" של היום שאחרי הסדר נכנסתי למקלחת.
כהרגלי בקודש פתחתי את המים החמים, אשתי טוענת הרותחים, ושטפתי מעצמי את העייפות שאוכל כבד ו-2 חתיכות של עוגת קצפת גורמים לבן-האדם להרגיש.

כמה דקות מאוחר יותר, לאחר ההתנגבות, מצאתי שהדוד היה מכובה כל זמן המקלחת. כשלעצמו זו לא בעיה ברם, בבוקר אשתי התלוננה שנגמרו המים החמים. כאמור לאשתי יש נטייה מוזרה להתקלח במים קרים עד פושרים, מה שאומר שמבחינתי המים לא יהיו חמים.

המסקנה המתבקשת, דוד השמש שמותקן על גג הבניין עובד. יותר מאשר עובד, הוא עובד טוב. בהתחשב בזה שהיום לא היה יום חם, עובדה שאני היחיד שהגיע במכנסיים קצרים, כנראה שיש משהו טוב בלהחזיק את החלון הזה על הגג.

אני נהניתי ממקלחת בעלות של המים בלבד, מומלץ (ביקר אחרי המפגשים המשפחתיים מלאי האוכל)