חזרה לשגרה

אחרי חופשה סוערת (תרתי משמע) ביוון חזרנו לארץ. החדרים של הילדים קיבלו את הרהיטים החדשים ובזאת הסתיים השיפוץ. שבוע לאחר מכן חזרתי לעבודה הרגילה שלי והכל חזר למקומו.
אלה חזרה להיות אלה, כשבהרמת כוסית סבא מזכיר את המשפחה היא דואגת שגם הכלבות יהיו בפנים. הריח שלהן אינו מפריע מבחינתה, למען האמת גם מבחינת שאר המשפחה, אבל לדור המבוגר יש סייגים. חלק מהסייגים הינו שאם הריח של הכלב לא דומה לריח של השירותים אז הכלב מסריח, הכוונה היא לשירותים במצבם המסריח, לא המצב המלוכלך נוסח התחנה המרכזית.
שביט חזר לענייניו, דף שיעורי הבית שלו נעשה ב2 שלבים:
1. הבאתו אליי לחתימה. היה מקום לחתימות על הדף, אבל לא היו הוראות מה לעשות חוץ מלחתום.
2. אחרי בירור קל התברר שהוא צריך להקריא את הדף. זה לקח פחות זמן מלאתר את הדף. לזכותי ייאמר שנמנעתי מלהתלונן על גודל הפאדיחה.
אסיה הספיקה לטעום חצילים אפויים, תוצר לוואי של חוסר תקשורת בין מספר גורמים. מתברר שאף אחד לא שם לב לעובדה שאסיה משוחררת, אין אף אחד בבית, אולם יש אוכל על השולחן. חשוב לציין שההאשמה של אסיה היא נסיבתית בלבד, לא היו עדים לזלילה ולא היו ראיות של אחרי - היא טרפה את ארוחת הערב כרגיל. זה גם מעלה חשד לשיתוף פעולה מצד מוקה בתור הצד האוכל במעשה.
נשארה רק עוד מטלה אחת לפני החזרה המלאה לשגרה: סגירת הגרסה וחזרה לעבודה הקודמת.