יום חמישי, 19 בינואר 2017

שנה חדשה

שנה חדשה מביאה גיל חדש (הקלות של חישוב הגיל לילדי ינואר) ורוחות חדשות. הגיע הזמן לשינויים.
זה התחיל במסיבת סוף שנה והמשיך לחגיגה כללית. הילדים שינו צהרון, הסיבות לא משנות,  מבחן התוצאה הוא שהם נהנים. שירלי התחילה בהתנסות בהוראה, המיקום הוא מבחינה מטאפורית 3 מטר מעבר לסיפון. קרוב מספיק לספינה בכדי שיהיה ניתן להציל, אבל זה בלב ים בכל זאת. התהליך היה מוזר, מצד שני, כנראה שזו השקעה משתלמת.
אפשר להגיד שהשינויים הם תוצאה של התהליך משנה שעברה. תהליך שהתחיל בהבנה ששירלי בריאה - שזה אומר אין מגבלות של להופיע כל שבוע בבית החולים. עבור הילדים גם סבתא אסתר הייתה בריאה - היא הייתה בביתה והגיבה למה שהיא שמעה (לצערי זה לא היה הרבה...)
עם התובנה הזו, והתובנה הסמויה שיש לאיפה להתדרדר, החלטנו לנצל את הרגע. טוב, החלטנו זה לא בדיוק עשינו ישיבה והוצאנו פרוטוקול. פשוט הבנו שצריך למצוא כל פעם עוגן חדש ולחתור אליו. סופ"ש פה, מפגש שם, הצגת תיאטרון (שגרמה לי להבין שהמגבלה היחידה בלצאת לתל-הביב היא כספית) ועוד דברים שונים ומשונים.
יותר טוב לנסות ולהיכשל מאשר לא לנסות. כמובן, עדיף לנסות ולהצליח, בשביל זה יש מנגנון קסם שנקרא תכנון. אותו מנגנון גורם לזה שעכשיו יש מספר תוכניות עתידיות, מספר יעדים להשגה ואנחנו יושבים ומתעדפים. לצורך ההסבר יושבים הורחב למידות של פיל.
איכשהו יש יותר רעיונות מזמן. חלקם מתנגשים, חלקם סתם לא ישימים וחלקם בדרך למימוש. הדובדבן שבקצפת ייחכה לעיתוי המתאים, שזה לא עכשיו. אבל כנראה שבקרוב.