לרגל המחלה המתפתחת ולאור העובדה שיש במקרר שוקיים הוחלט על מרק לארוחת הערב. כמו בכל בישול, גם כאן היה חוסר של מספר מצרכים ועל הדרך שירלי דחפה שצריך גם נייר טואלט כי הנייר שיש כרגע הוא נייר זכוכית ששייף יותר מדי טוב את לוחות העץ ולכן נמכר בסופר לשימוש אנשים על אזורים פחות בעייתיים.
אחרי שחזרתי מהקניות, בעודי פורק מספר מצומצם של פריטים לא חשובים. שירלי נזכרה להגיעה למטבח. בדיקות מהירות הראו שחסר משהו זניח למרק ונייר טואלט. המרק יהיה ניתן לתיקון, נייר הטואלט לא! האמת היא שלא בדיוק לא, אבל אסור לבלבל חולה עם עובדות.
כך, בפיג'מה כיאה לחולה, בלי כוח לעמוד 5 דקות רצופות, שירלי מאיימת שהיא לא מתחילה להכין את המרק עד שיש נייר טואלט בבית. אחרי תיקון קל זה השתנה לנייר טואלט נורמלי, חבילות של נייר זכוכית נמצאו במספר מקומות נוספים.
מבעד לאיומים על כן מרק והאם יש מתכון או קודם יש קניות פתאום שביט מצייץ עם הקול השבור שלו "אבא אל תיתן לאמא להכין מרק עם נייר טואלט."
שקט של כמה שניות ושביט חוזר על הבקשה בשיא הרצינות ועוד טורח להוסיף שהוא לא רוצה לאכול מרק עם נייר טואלט.
אחרי שגמרנו לצחוק חזרנו למצב עבודה. שירלי למיטה שם היא עדיין לא חולה, ואני למטבח לעשות מרק וחיסול מקרר.
למי שמודאג, שביט וידא שלא אמא הכינה את המרק והיה מוכן לאכול אותו.
