האינטליגנציה האנושית לאן?

אם מסתכלים על הפרסומות אמורים להבין איפה הכסף נמצא. מפרסם רוצה שיקנו את המוצר שלו, בשביל זה נדרשים שני דברים. הראשון הוא הלקוח, אם אף אחד לא רוצה לקנות את המוצר אז חבל על המשאבים. הדבר השני שבלעדיו אין קנייה הוא כסף, לקוח ללא כסף לא יכול לקנות, הוא יכול לגנוב אבל מזה לא מרוויחים.

מסקנה, מפרסם חייב ללכת לאיפה שיש כסף ודרישות. לפי הפרסומות שאני רואה לאחרונה, הכסף נמצא אצל יצורים שלא יודעים מה לעשות איתו. זה לכאורה סותר כל תיאוריה כלכלית מוכרת, אבל בפועל מוכיח אותן. התיאוריות אומרות שהכסף נמשך לכסף, הפרסומות מוכיחות שכל כסף שניתן לאנשים צריך לעבור מהר למשהו יותר רציני.

כדי להוכיח את כמות הטמטום האנושי, לא היה דרוש יותר מ5 דקות ליד המעליות בלובי של מלון בים המלח. למעלית הראשונה יש תור, ערימת תסרוקות מקרקרת. למעלית השנייה יש חצי מהתור, הערימה המקרקרת מפריעה להגיע אליה. למעלית השלישית לא היה תור בכלל, גם אחרי שעלינו עליה לא היה תור. 2 נשים היו עם מספיק שכל לברוח מפסטיבל המקרקרות שעמד ליד המעלית הראשונה וניסה לפענח את מספרי החדרים.

מסכן המפרסם שמנסה לפנות לדברים האלה. אם שודד שם לאחת מהן סכין על הגרון ואמר "כסף או החיים שלך" רוב הסיכויים שתהיה תשובה מהסוג של "אני נשואה למשה, חיים נשוי לשכנה ממול שייקח אותם האל." אם אותו שודד ימשיך לשלב בו יש פצע, התגובה תהיה בסגנון של "אני שילמתי על השמלה הזאת, אתה עכשיו דואג לנקות אותה ניקוי יבש במכונת כביסה!" וכשהראש ינותק מהגוף עדיין יהדהד המשפט "אידיוט, אתה מכאיב לי..."

כדי לוודא שההוכחה הראשונה תקינה, קיבלנו הוכחה נוספת בשולחן האוכל. השולחן לידנו הועמס כמו אבוס בכל מה שניתן לבלוס, תערובת של לחמים, לחמניות, בשרים שונים, סלטים שונים, קינוחים בצבעים בוהקים וקנקן קטן של מים. 5 בהמות מעל האבוס והטחינה התחילה. תוך מספר דקות לא נשאר כמעט כלום, מטעימות שעשינו במקביל התברר שלא כל הדברים ראויים למאכל אדם. בין אלו שכן היו תיבולים שונים כך שלא הכל אכלנו. באבוס לעומת זאת לא היה נראה שיש בעיות, שם נראה כמו תל חורבות, רק פירורי לחמניות בתוספת ריר נשארו לספר את הסיפור. מצבעי המאכל המכונים קינוחים לא נשאר זכר ואפילו עצמות לא נשארו מהבשרים. למזלנו ברחנו לפני שהתחילה תחרות הגיהוקים. אפילו מל ברוקס לא הגיע לרמת הטירוף של חבורת ישראליות בבופה חופשי.

לפחות לקראת סוף החופשה קיבלנו קצת נחת, מתברר שאולי יש תקנה לעולם, אנחנו לא היחידים שנבהלו מרמת הטמטום של הלול האנושי. עדיין הפרסומות מוכוונות אל הטמטום, אבל כנראה שיותר קל להוציא כסף מטומטמים מאשר מאנשים רציניים.

Ella's bat mitzvah

12 years, 5 houses, 5 dogs, 2 schools, countless zooms, and 1 girl who got to do "aliyah latora".

A week after all the celebrations were completed is a good time for recap. A week and a sailing I should say, it is the sailing that makes the difference.

The rhino, nicknamed for her temperament, has settled down. The party for her schoolmates was done in an icerink. It's considered nothing special in mid winter Europe, but we're in Israel and summer heat wave decided to give a 35°+ boost. The effect is hilarious, girls coming in and starting to dress up because of the cold. I was already dressed with a sort of jeans due to allowing her a free rein.

The party turned wilder when the DJ decided to get the staff involved. By the end of the eve we had a very happy girl, and some very dirty staff members - a piece of the cake got to the face of one of them.

Going back home we crash landed to the bed knowing the dawn will bring another day of partying.

The second day was the synagogue party. Ella had to do some readings as part of the ceremony, and join us as a grown up Jew. It turned out to be a very exciting ceremony for her, and for the rest of the family. By the end of it I was so tired I managed to sleep almost the entire Saturday, I had to get Ella to the seamanship class (self esteem bonding time is the accurate term for it) because the wind and waves were just too good to miss. Luckily Shavit hadn't noticed it, otherwise sleeping was just a dream.

So once again we're home, the coronavirus is still active, but now we have a grown up rhino to batter it as soon as it gets close.