אחרי דיונים סוערים, לחצים מכל הכיוונים, שאלות, תשובות ותהיות ברומו של עולם, החלטנו. צריך להתחיל גמילה!
איך מתחילים גמילה מחיתולים? את השאלה הזו שאלו רבים וטובים מאיתנו. התשובות, מגוונות, חלקן אפילו לא ראויות. בשורה התחתונה, כולם אומרים שצריך להתחיל.
ההכנות כוללות ילדה - שהגמילה מעניינת אותה כמו מבט בערוץ הגוויות (או ערוץ המתים או סתם ערוץ 1). הרבה תחתונים, בגלל שזה לא מעניין אותה. הורים ושאר היקום, שמעתה צריכים ללבוש אטבים על האף.
השלב הראשון הוא הקניות. מתברר שבכדי לעשות קניות צריך זמן. רצוי זמן בלי הילדים, כי קניות איתם דומות לניווט בתוך הג'ונגל ללא GPS, מצפן ומפה. לכן השארנו 2 גורמי בלגן אצל הסבים וקפצנו לחנות בגדים.
4 חמישיות תחתוני-ילדות, כל חמישיה 20 שקל. אמנם זה המחיר בישראל, אבל למה? כמות הבד שיש בכל הקנייה הזו היא בערך 2 זוגות גרביים שלי. יש גם אריזות קרטון שלא נפתחות / נקרעות. בסיכום 4 שקל לחתיכת בד שעולה חצי שקל ולא ניתנת להעברה לאף-אחד.
כדי להוסיף עוד קצת שמן למדורה. אם כל התחתונים האלו ישרדו חודשיים, זה נס! זה עד כדי כך נס שרבנים ינסו להודיע שזה בגלל שהתפללתי לאלוהים. זה לא שאני לא מתפלל, יש מספר רב של פעמים בהן אני מתפלל לדברים מסויימים. לדוגמה, לפני כל הגעה לחדר-האוכל בקיבוץ, אני מתפלל שהטבח לא היה "יצירתי" מדי. לפעמים התפילה אפילו מתגשמת - הוא חולה ואז יש אוכל.
אחרי הבגדים הגיע הסיר. חתיכת פלסטיק, צורה של סיר (כמה מפתיע לגלות סיר בצורת סיר ולא היפופוטם) ומחיר שפוי. ליד הסיר שקנינו היה כסא עם סיר. במחשבה ראשונה, חייבים סיר שנמצא בתוך כסא ויושבים בו, אחרי מספר שניות בהן שירלי נשמה, התברר לנו שהמחיר גבוה. מה שיותר מעניין, המחיר הגבוה רק מוסיף דברים לא רצויים.
יומיים לאחר מכן, הוספנו גם "ישבנון". הסיר נשאר לגיבוי (למקרה שלא נצליח להסביר את מטרת השירותים) וכדי שנרגיש טוב.
הגענו הביתה עם הדברים, הישבנון הורכב. עכשיו המשימות התחילו. תחילה, תחתונים לאלה. מתברר שזו לא בעיה, היא שמחה להיפטר מהחיתול וללבוש משהו יותר נוח. אחרי הניסיון הראשון, היא ניסתה גם לרוץ ללא תחתונים בבית. כפי שניתן לנחש, היא הצליחה, לפחות עד שתפסנו אותה.
המשימה השנייה היא ללמד להגיעה לשירותים בזמן. פה נכשלנו בצורה נוראית. ביום הראשון היא רצה כל 10 דקות ל"פיפי", למעט כשהיא באמת הייתה צריכה ואז היא רצה לספה.
ביום השני, אצל הסבים, היא התלהבה מסיר מנגן. התלהבות לחוד והבנה לחוד, הסיר מנגן והפיפי זורם - בסלון, לא בשירותים.
בסיכום היומיים המצב הוא כזה:
בבוקר המיטה יבשה (לפני החזרה להמשך שינה של שבת בבוקר).
אחרי החלב של הבוקר, יש שלולית של בוקר ומחליפים בגדים. בצורה מפתיעה, בבוקר השלישי, הסיבה לפספוס הייתה שלא הספקתי להוריד את הבגדים ממנה בזמן. התוצאה הייתה שטיף זריז לפני הגן.
התראות שווא: מלא
התראות אמת: 2
התראות שהגיעו למימוש בשירותים: 2
התראות שהגיעו לאסלה: 0!
בינתיים, הבית צריך איוורור, סט המצעים משבת כובס (יחד עם כ-10 זוגות תחתונים) ושירלי על סף התמוטטות עצבים.
לפחות שביט מספק כרגע נחמה, הוא זוחל לכל נקודה בבית, בעקבות קריאות ה"ק-ווי-תי" שאלה מוציאה אליו. בדרך הוא חטף פריחה ואיבד אותה, אבל לפחות הוא מרוצה מהחיים. טוב, כל זמן שאלה לא מחליטה שצריך "ללמד" אותו בשיטת ה"זבנג".
