מה שכן הגיע זה הבידוד ללא מחוסנים. יום ראשון, שעות אחה"צ, הסנונית הראשונה הגיעה בדמות הודעת ווטסאפ. מורה של שביט חשודה כחולת קורונה. מלחמת עולם הייתה פחות מבלבלת מרצף ההודעות שהגיע. בסיכום התברר שביט צריך בדיקה, אם הוא שלילי לא צריך בידוד. החיפזון לחסן את הילדים הוכיח את עצמו מעל לכל ספק. בזמן שאלה הייתה בטניס נסענו לחור חדש ע"מ לבדוק את שביט. כשחזרנו כבר נוסף גורם מדכא טניס - הגשם הרטיב את המגרשים וביטל את החצי השני של האימון.
לא עוברות 24 שעות ושוב הודעה, הפעם לאלה. תלמידה מהשכבה חולה. שוב למצוא מקום לבדיקה, שוב לחכות לתשובה, ובסוף יש יציאה מיידית מבידוד. הדיווח של שביט מבית הספר באותו יום מזכיר בדיחות משוגעים, רצף מילים שעושות משפט תקין ובלתי מובן.
לא עובר יום נוסף ושוב הודעה. שוב אלה, שוב חולה מאומת. הפעם אפילו לא צריך בדיקה, הבדיקה מאתמול תקפה גם להודעה האחרונה. הפעם הדיווח מבית הספר הוא של שני ילדים שלא למדו - כי המורים גם בבידודים וכבר לא ניתן למצוא מחליפים. המנהל של בית הספר בחצי הדרך לשים שלט "בית משוגעים - משוגע ראשי" על הדלת של המשרד. ההוראות שמגיעות לקוחות מתסריט של האחים מרכס על ספידים. והתיאום נראה כמו בקטע שגראוצ'ו מחלק את התזמורת ל-3 ואומר לכל אחד לקחת חלק ממנה תחת שרביטו.
הילדים בינתיים לומדים שיעורי חיים. אלה בילתה כמעט 3 שעות בזום עם החברות שלה לכיתה. אין מפגש בבית הספר אז הן אירגנו מפגש זום עצמאי. גם אלוהים לא יודע מה קורה שם, הוויכוחים ששמענו שם היו הזויים. ההמשך יהיה מחר.
השבוע זחל לסיומו המיוחל, שבוע חדש התחיל ושוב צריך בדיקות. התקבלה הוראה שחייבים בדיקה. למה חייבים? כי זה בשעה שעדיין חייבים, כמה דקות לאחר מכן כבר לא יהיו בדיקות ולכל מחוסנים יהיו פתורים. התסכול שנשמע מכיוון האחראים הצליח לעבור אפילו בהודעת טקסט.
במקביל לכך קיבלתי הודעה שהמשרד נסגר - ההודעה הגיעה אחרי שהתברר שאף אחד לא מגיע למשרד. זה דומה למלכודת 22 - ההודעה השבועית שהמסדר בוטל על מסדר שלא התקיים. החולים גם ככה לא הגיעו למשרדי החברה מלפני האפצ'י הראשון, אפילו בישראל למדו שאסור להדביק את כולם. זה לא אומר שלמדו שכשחולים נחים ולא עובדים, לשמוע מישהו עם "אב זתום" זה לא דבר נדיר.
אנחנו בהכנות האחרונות ל"סגר טו בשבט", כנראה שהשנה אני אחגוג יומולדת בסגר.
