‏הצגת רשומות עם תוויות קורונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קורונה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 14 ביוני 2022

שבועות קורונה

עכשיו אני חייב לכתוב את הסיפור הזה. משמאלי ספר נחמד מחכה לי וקורץ לקריאתו, מימיני הסימפוניה הבלתי נגמרת לכרית, שמיכה וחצוצרה. בתוך זה אני מרגיש את החובה לספר על חג שבועות האחרון.
כמו כל חג יהודי טוב גם שבועות מתחיל ב"מה נאכל?". גבינות זו תשובה כללית, אצלנו צריך לתת להן שמות. כך יצא שיש גבינת בושה (הסגול, לא קמץ) עבור אלה, שמברי בשבילי, משהו כחול עבור שביט, לבנה עבור שירלי ונקניקיות עם גבינה כדי שיהיה גם אוכל בשולחן החג. ליד הגבינות יש לזניה גבינות, לחמניות גבינה ועוגת ביסקוויטים עם קרם גבינה.
הכל תוכנן בקפידה חוץ מפרט אחד קטן. יום חמישי, יומיים לפני החג, אני מרגיש עייף מהרגיל. קצת כאב ראש וסתם חולשה כללית. במצב כזה עוברים לנוח תוך הבנה שזה עובר אחרי יום או יומיים. בינתיים נתנו את הסידורים האחרונים לאחרים - מנוחה. ביום שבת המצב לא השתפר מספיק בשביל לנסוע אז שירלי הגיעה למסקנה שצריך בדיקת קורונה. בין לבין גם שביט הראה סימני עייפות מוזרים אז בדיקה לכולם.
תוצאות הבדיקה הן כדלהלן:
א. מגן דוד לא עושה בדיקות בחג.
ב. פיקוד העורף לא עושה בדיקות בחג.
ג. גם שביט וגם אנוכי כן חולים בקורונה.

מה עושים החולים? נחים!
אז נחנו בשבת וגם בראשון וביום שני תפסנו תור במד"א לבדיקת קורונה לכולם. הבעיה עם המנוחה היא שהגוף לא אהב את הוירוס הסיני. ליתר דיוק, נלחם בו בגבורה ולכל בבדיקה של מד"א יצא רק ששביט חולה. מה שאומר להכניס אותו לבידוד עם אופל ומחשב. הדבר הזה היה כל כך הגיוני שהבנו שהגדרת הבידוד חייבת התאמה. דבר ראשון צריך לברר ששביט באמת חולה, ההמתנה של 3 ימים עד לבדיקה גרמה לזה שיום אחרי הבדיקה הוא כבר לא היה חולה. הוא כן היה גורם מחלה לכל הסביבה אם לא היינו זורקים אותו להוציא את אופל לטיול כל כמה זמן - ברגע שהוא התחיל לבלבל לנו את השכל יותר מהרצוי. אופל אפילו פעם אחת לא הביע התנגדות לטיול, בחלק מהפעמים הוא ניסה לקבל סיבוב נוסף בדרכים חצי כשרות.
ניסינו לעבוד לפי ההנחיות של משרד הבריאות, אני לא יודע כמה הצלחנו כי זה נראה כמו שאת ההנחיות כתבו בלי לחשוב על איך מבצעים אותן. זה קל להגיד תבודד את החולה, אבל מה לעשות שהחולה צריך לצאת מהחדר לשירותים ולפעמים הוא גם צריך לאכול ולשתות או יותר גרוע לדבר. שביט שבדרך כלל מעדיף לדבר עם אופל פתאום היה צריך להסביר לנו דברים חשובים ברומו של עולם: יש שיוט והוא מגיע אליו. במזל יצא שהשיוט הוא אחרי שהבידוד נגמר, להסביר לשוטרים שהילד קשור למיטה כדי שהוא לא יברח לשיוט שנעשה 20 קילומטר מכאן נשמע לי כמו משימה בלתי אפשרית.
בסיכום לשביט יש תעודת מחלים, לנו כבר אין גבינות ועכשיו מחכים לחגיגות החופש הגדול.

יום ראשון, 9 בינואר 2022

עוד קורונה

הגל החמישי כאן. בפועל לא ממש מרגישים אותו עדיין. הסגר, שיקרה בפועל בגלל שכולם יהיו בבידוד או חולים, עדיין לא הגיע.
מה שכן הגיע זה הבידוד ללא מחוסנים. יום ראשון, שעות אחה"צ, הסנונית הראשונה הגיעה בדמות הודעת ווטסאפ. מורה של שביט חשודה כחולת קורונה. מלחמת עולם הייתה פחות מבלבלת מרצף ההודעות שהגיע. בסיכום התברר שביט צריך בדיקה, אם הוא שלילי לא צריך בידוד. החיפזון לחסן את הילדים הוכיח את עצמו מעל לכל ספק. בזמן שאלה הייתה בטניס נסענו לחור חדש ע"מ לבדוק את שביט. כשחזרנו כבר נוסף גורם מדכא טניס - הגשם הרטיב את המגרשים וביטל את החצי השני של האימון.
לא עוברות 24 שעות ושוב הודעה, הפעם לאלה. תלמידה מהשכבה חולה. שוב למצוא מקום לבדיקה, שוב לחכות לתשובה, ובסוף יש יציאה מיידית מבידוד. הדיווח של שביט מבית הספר באותו יום מזכיר בדיחות משוגעים, רצף מילים שעושות משפט תקין ובלתי מובן.
לא עובר יום נוסף ושוב הודעה. שוב אלה, שוב חולה מאומת. הפעם אפילו לא צריך בדיקה, הבדיקה מאתמול תקפה גם להודעה האחרונה. הפעם הדיווח מבית הספר הוא של שני ילדים שלא למדו - כי המורים גם בבידודים וכבר לא ניתן למצוא מחליפים. המנהל של בית הספר בחצי הדרך לשים שלט "בית משוגעים - משוגע ראשי" על הדלת של המשרד. ההוראות שמגיעות לקוחות מתסריט של האחים מרכס על ספידים. והתיאום נראה כמו בקטע שגראוצ'ו מחלק את התזמורת ל-3 ואומר לכל אחד לקחת חלק ממנה תחת שרביטו.
הילדים בינתיים לומדים שיעורי חיים. אלה בילתה כמעט 3 שעות בזום עם החברות שלה לכיתה. אין מפגש בבית הספר אז הן אירגנו מפגש זום עצמאי. גם אלוהים לא יודע מה קורה שם, הוויכוחים ששמענו שם היו הזויים. ההמשך יהיה מחר.
השבוע זחל לסיומו המיוחל, שבוע חדש התחיל ושוב צריך בדיקות. התקבלה הוראה שחייבים בדיקה. למה חייבים? כי זה בשעה שעדיין חייבים, כמה דקות לאחר מכן כבר לא יהיו בדיקות ולכל מחוסנים יהיו פתורים. התסכול שנשמע מכיוון האחראים הצליח לעבור אפילו בהודעת טקסט.
במקביל לכך קיבלתי הודעה שהמשרד נסגר - ההודעה הגיעה אחרי שהתברר שאף אחד לא מגיע למשרד. זה דומה למלכודת 22 - ההודעה השבועית שהמסדר בוטל על מסדר שלא התקיים. החולים גם ככה לא הגיעו למשרדי החברה מלפני האפצ'י הראשון, אפילו בישראל למדו שאסור להדביק את כולם. זה לא אומר שלמדו שכשחולים נחים ולא עובדים, לשמוע מישהו עם "אב זתום" זה לא דבר נדיר.
אנחנו בהכנות האחרונות ל"סגר טו בשבט", כנראה שהשנה אני אחגוג יומולדת בסגר.


יום חמישי, 14 באוקטובר 2021

מחלות תשרי

ראש השנה עבר תוך שימוש מסיבי בחצר. ניצלנו את הימים החמים לאירוח המשפחה וחברים. החצר שסודרה לאחרונה הפכה למקום בו אפשר לבלות ערב שלם או יום שלם עם ילדים קטנים.
בסוף החג שירלי התחילה להשתעל. במצב רגיל הולכים עם שיעול לרופא, אבל בגלל הקורונה רוצים בדיקה. הרעיון העיקרי מאחורי הדרישה הזו הוא שמחלה קלה תספיק להפוך לקשה. חיכינו 4 שעות בתור לבדיקת קורונה ועוד יומיים לתוצאות. בינתיים השיעולים השתפרו, נוסף קוצר נשימה מדי פעם שיהיה מעניין.
בבוקרו של יום שישי הגיעה תשובה שלילית לבדיקת הקורונה. בצהריים הגיעה דרישה לבידוד של שביט בגלל חשיפה בבית הספר. במקביל שירלי הבינה שעוד מעט השכנים מזעיקים משטרה לטיפול במפגע הרעש שהיא עושה והחליטה על פנייה למרכז של מכבי.
אחרי סיבוב קצר במרכז שוחררנו עם מכתב מעניין וכמה תרופות. עצירה קצרה בדרך הביתה לשם קניית תרופות (או החלפת הלצות בלטינית) וניסינו לאכול ארוחת ערב.
בהתחלת הארוחה כבר התברר שהמצב לא מזהיר. בהמשך התברר שלא רק המצב, שירלי פיתחה קוצר נשימה. נסיעה מהירה למיון של לניאדו, התברברות נורמלית בחיפוש הכניסה והיינו בפנים. פקיד נחמד קיבל את ההסבר ממני ואמר לנו להמתין. אחרי מספר דקות הגיעה האחות, ביקשה ממני הסבר על המצב ומייד התחיל משהו הזוי. שירלי הופנתה למיון נשימתי באמצע המשפט, הפקיד המסכן קיבל מבטים מהאחות שהשאירו מקום לבחירת התיאור מתוך ה"תופת" של דנטה ולהבין שלשם היא חותרת. במיון הנשימתי לא המתינו למשפטים ארוכים. חמצן ואח"כ בירורים. בינתיים השעון מתקדם, הילדים מזמן ישנים (בערך...) והתשובות לא מגיעות. שעה 1:00 אחרי צילום ועוד כמה בדיקות שאלנו מה קורה וקיבלנו תשובה הזויה, מחכים לבדיקת הקורונה כדי להחליט על האשפוז. שירלי שאלה בתמימות האם זה לצורך החלטה האם לאשפז, התשובה הייתה "לא!", זה לצורך החלטה באיזה מחלקה לאשפז. זה לא שלא ציפינו לזה, התיק היה מוכן כבר לאשפוז קצר, אבל לא רצינו את התשובה "צדקתם". בשלב הזה חזרתי הביתה, שביט היה מחויב לבדיקת קורונה בבוקר ואלה להשמדת בית בעצבים.
עכשיו לזמן ההזיות, שבוע בו ילד אחד בבידוד, אשה באשפוז ויום כיפור תקוע כמו קוץ בתחת באמצע. באשפוז כמו באשפוז אין זמן שחרור, למען האמת גם אין התחייבות שמשחררים, אבל הפעם הם אמרו שזה עניין של זמן. מה שלא אמרו זה שזה עניין של הרבה זמן. שבוע עד החזרה הביתה, 4 ימים עד שאפשר לנהל שיחה עם משפטים לא חתוכים, יומיים עד שאלה מתגעגעת לאמא ודקותיים עד ששירלי צועקת על אלה. אם הרופאים היו יודעים שיש לה בת מתבגרת יכול להיות שהאשפוז היה מתקצר ליום. שירלי מצליחה להוציא על אלה דברים שרק אלה יכולה להגיד לה בחזרה.
כבר ביום הראשון הבהירו לשירלי שהילדים לא מגיעים. חשבתי לתומי שזה בגלל המחלקה, או מצב המאושפזים, בפועל זה בגלל הקורונה. הילדים לא מחוסנים (עדיין) כי הם בני פחות מ12. בית חולים הוא מקום שידוע כמעבדת זיהומים. עושים אחד ועוד אחד, מקבלים חמש (כמו כל עורך דין) ומבינים שגם לשירלי לא מומלץ להישאר שם.
עם חוסר ההמלצה הגענו ליום כיפור ולמחסור בבגדים. מחסור בבגדים ניתן לפיתרון מהיר, יום כיפור קצת פחות. ליתר ביטחון קפצתי לביקור עם תחילת החג, הטריות של הצום מונעת מאבנים לעוף. הקפדתי לא לבוא על אופניים, יש פסק הלכה שאני לא בטוח אם הוא תקף בקרית צאנז, אבל לבדוק אותו אין לי רצון.
חג מונע מאבנים לעוף, אבל לא ממאבטחים להיות חסרי הגיון. מתברר ששעות הביקור אינן תלויות בחגים. כך מצאתי את עצמי מסביר למאבטח שאני אצא מהר ואחזור הביתה. 5 דקות אח"כ אלה דאגה להוכיח את נכונות האמירה. שירלי נשארה לאשפוז במקום ההזוי ביותר האפשרי ואני נשארתי עם 2 ילדים ואופניים. יום כיפור מחייב 2 דברים הראשון הוא טיול אופניים. השני נגזר מהראשון, ארוחת בוקר מהירה ומזינה. מצאתי שהדבר הכי מתאים הוא שפק, המנה לה קוראים בטעות בייקון. בקיצור יצאנו לטיול אופניים לים, חוף נחמד בנתניה שהיו בו מעט אנשים ומעשן אחד שהחליט לחרב את יום כיפור לכל מי שרוצה להנות ממנו. איכשהו מעשנים תמיד ישבו כך שהרוח תפזר את העשן על כמה שיותר שטח.
יום כיפור נגמר, בית הספר חזר ובסוף השבוע גם שירלי חזרה. סמרטוט היה יותר חזק וזקוף ממנה, אבל סמרטוט לא ישן איתי במיטה. לסיום האשפוז ניסינו לנוח בבית. כנראה שבאמת אין כמו הבית, רק שלוקח הרבה זמן להתאושש מרופאים.

יום שני, 1 במרץ 2021

קדימה לבידוד

 בסוף הבידוד הגיע גם אלינו.

בפעם הראשונה זה היה כששירלי החליטה שהיא צריכה להצטנן בחורף, שזה ברור בתור עבירה חמורה על חוקי היקום. הרופאה הסבירה שהיא צריכה להיכנס לבידוד עד לקבלת תוצאות שליליות מהבדיקה. זה היה הסופ"ש הכי ארוך מאז שהיא אושפזה עם קשיי נשימה. אלה גם החליטה שאמא כנראה לא אוכלת מספיק, שירלי סיימה את הבידוד עם 2 קילו נוספים רק מהאוכל שהיא קיבלה.

קשה להגיד שהבנו מה הסיבה לבידוד, הרופאה הסבירה שזה דרישה של משרד הבריאות. להגיד שהדרישה ברורה זה במקרה הטוב להעלים עין, יותר מדוייק יהיה להגדיר את זה בתור שקר גס. לפחות מהבידוד הזה היא יצאה מהר, לקח קצת יותר מיום לתשובה להגיעה והתברר ששירלי חולה עם הוירוס הרגיל ולא עם הוירוס של הקורונה. אני לא בטוח מה עדיף, חולי קורונה מקבלים יחס מועדף - תסמינים יותר טובים ורופאים יותר מותשים.

סיימנו עם הקרקס של הבידוד הראשון והגיע עוד אחד. הפעם לאלה. מתברר שמשרד החינוך שעושה ימים כלילות עבודה בלהפוך את הימים והלילות של כל המורים והתלמידים הצליח לעשות עוד משהו - לתת מתווה להדבקה מדודה של כל בית הספר בצורה יעילה. בשעת ערב קיבלנו הודעה שבגלל שהילדים לומדים אז הם לא לומדים יותר ונכנסים לבידוד. מה לעשות, ההסתובבות שנכפתה על הילדים כשבית הספר היה סגור גרמה לאחד מהתמידים לחלות בקורונה. בהתאם למסורת, התלמיד ללא תסמינים ולכן כול מה שבא איתו במגע חולה.

הבנו שהמטרה היא לעצור את שרשרת ההדבקה (משימה בילתי אפשרית כשההוראות חלות רק על מי שמוכן לקבל אותן) והכנסנו את שני הילדים לבידוד יחד איתנו. מרגע זה התחיל הבלגן. אלה לא מחוסנת - צריכה בידוד בלי שאלה. שביט לא מחוסן, נכנס לבידוד כי הוא בבית עם אלה והסיכוי שהם לא ילכו מכות יום שלם שקול לסיכוי שהשמש לא תזרח מחר. לגביי ולגבי שירלי זה כבר משהו אחר. משרד הבריאות מוציא הנחיות סותרות כדי שיהיה מעניין לאנשים. מצד אחד מלווה של קטין בבידוד צריך להיות בבידוד. מצד שני מי שחוסן ב-2 מנות ועבר שבוע מהחיסון השני פטור מבידוד. התייחסות למלווה שפטור מבידוד לא קיימת - כי זה משהו מציאותי. התייחסות לחיזר בבידוד בטוח שנמצא - כי זה משהו תיאורטי ומעניין.

בקצור, בלילה אחד התהפך לנו כל הבית. אין לי מושג מה אני צריך לעשות, תשובות במקרה הטוב נקבל בבוקר, במקרה הסביר בעוד 14 יום. בירור באינטרנט מביא אותך למסקנה שמשרד הבריאות לא מנהל מאבק בקורונה, הוא מנהל מאבק בממשלה ומפסיד בו את המדינה. ההנחיות נקבעות לחומרה כי לא מצייתים להן, נאכפות בצורה בררנית למדי - אם אין מצלמת טלוויזיה באזור הן לא ייאכפו. במקרים בהם בטעות אכפו הנחייה ללא מצלמת טלוויזיה מגלים שוטרים יצירתיים למדיי, דוח על חוסר במסיכה לכלב, דוח על התקהלות ללהקת חזירי-בר ודוח על השלכת זפת בחוף לאונייה הלא נכונה.


יום שבת, 31 באוקטובר 2020

קורונה - קור נע

 כבר יותר מחצי שנה שהמדינה במצב שיגעון תמידי ועדיין אין שום אור בקצה המנהרה. הדבר היחיד שיש עכשיו הוא תוספת של ספינים הזויים שמגיעים מהאחראי האמיתי לרצח רבין. צריך לזכור שכדי לרצוח לא צריך הרבה מהבחינה הפיזית - אקדח ו-3 כדורים הספיקו. כדי לרצוח צריך תמיכה מורלית - אף אחד לא רוצה לקבל את התווית של רוצח. אבל במערכת המשפט לא יודעים להגיד "אחראי" על מי שלא החזיק באקדח המעשן, ובציבור הישראלי לא מסוגלים להתגבר על עקרונות העדר ששמים פתק בקלפי עבור מישהו שאפילו לא נוקף אצבע לטובת מצביעיו.

ככה הגענו למצב שבו יש ראש ממשלה עם 3 כתבי אישום חמורים שעומדים מולו, קופת שרצים שמאיימת להתפוצץ מאחורי גבו ורשימת סמרטוטים מלחכי פינכה מסביבו על מנת לחטוף את האש. בינתיים הוא מתגאה בשלום עם עוד מדינה ערבית על חשבון כמה עסקים קטנים שקרסו במשבר. זה הזוי לחלוטין, אבל כלום לא מתקרב לבלגן שנקרא מערכת החינוך.

מי שיש לו ילדים במערכת החינוך כבר מזמן איבד הבנה על מה הממשלה הזו עושה. ההצהרות יוצאות מכיוונים שונים ומשונים, שר החינוך, עבריין מורשע (עבירות בנייה בגללן הוא לא היה רמטכל), חושב שהתפקיד נותן לו אישור לתת פקודות בלתי ניתנות לביצוע. מערכת החינוך היא הרבה יותר דמוקרטית ממה שנראה ממבט על, התוצאה היא שכל בית ספר עושה מה שבה לו. אנחנו עם ילדים ב-2 בתי ספר שונים, התוצאה היא תמרון בין 2 מנהלות שונות שאין ביניהן אפילו תיאום מינימלי. המצב הזה נותן לנו הבנה של מה יכולת התמרון של מנהל, וזו יכולת עצומה, המגבלה היחידה היא תקציב.

משרד החינוך, שבמצב רגיל סובל מחוסר תקצוב שמסנן החוצה את הטובים ביותר, הגיע למשבר בלי תוכניות מגירה. בכדי לצלוח את הסגר הראשון התחילו לבצע שיעורי זום - בדיחה טובה. בקיץ במקום לקלוט את הבעייתיות בזום ולהעביר הכשרות רציניות הלכו בזיגזג של 2 כיוונים - מקוון ורגיל. היום חודששים לאחר תחילת שנת הלימודים יש לנו בבית ילדה שכבר יודעת שהמורה שלה לא יודעת איך היא נראית, למען האמת גם לא איך קוראים לה. אם יעשו לכיתה שלה שיעור יבינו שהלימוד מרחוק הוא אפילו לא בגדר בדיחה לא מצחיקה, הוא פשוט לא קיים. הילדים היום לומדים דברים שונים ממה שהמורים חושבים.

מי שמאמין ששיעור שמועבר בזום מעביר את החומר הוא בן-אדם סופר נאיבי - זו הסיבה שהוא במשרד החינוך ולא במקום שמשלם לו משכורת בהתאם לכישרון. אני אסייג את עצמי בגלל היכרות עם המערכת, ישנם לא מעט מורים שנמצאים מסיבות נוספות, אבל אין מורה אחד שמרוויח משכורת ראויה! בגדול מורה טוב נמצא במערכת כי יש לו גיבוי ממקור חיצוני ואהבה ללימוד, אחרת אי-אפשר לשרוד במתווים המטורללים שמגיעים כל יום.

אחד הדברים ההזויים ביותר שקרה לאחרונה היה שורה שהגיעה במייל מהמנהל של אחד מבתי הספר בו הוא הודיע לנו בצורה לא כל כך עדינה שגם לו אין מושג איך הולך להיראות השבוע הקרוב - זה שמתחיל בעוד כ-36 שעות. בכמה משפטים פשוטים הוא הסביר שהוא מקבל את ההנחיות במקביל להורים מהתקשורת, משרד החינוך כבר לא מעביר שום הנחיות מסודרות לגבי העתיד. לפעמים מגיעות ההנחיות לגבי ההווה, לרוב ההנחיות מגיעות לגבי העבר - שזה שקול להגיד מה עשית לו נכון אתמול ובלי לתת שום כלים ללעשות משהו נכון היום.

אני חייב לציין שהשהות בבית כן עושה קצת טוב, אבל זה כי גם שירלי וגם אני נמצאים בבית, אני כי אני עובד מהבית ושירלי כי היא הבינה כמה משרד החינוך מוכן ללמידה מרחוק והודיעה שהיא לא הולכת להיות חלק מהקשקוש הזה שנקרה למידה מרחוק. לצערי בינתיים המציאות מוכיחה שהיא לא טעתה, לצערה של אלה היא גילתה שאפשר ללמוד מהבית אם ההורים מתעקשים שהיא תלמד - רק שזה לא לימוד של החומרים של משרד החינוך. אלה לומדת עכשיו דברים בסיסיים כגון תזונה, יחסי אנוש, טיפול בבעלי חיים ואיך ללמוד למרות שהמורה לא מסוגלת להעביר את החומר בכלל.

בחזרה להתחלת הבלוג, 25 שנה אחרי שרבין נרצח במקום שהחברה הישראלית תפטר מהאחראי לרצח הוא מכהן בתור ראש-ממשלה "שבחר בו הרוב" (סילוף עובדות שהועתק מהמפלגה הנאצית - גם הם עם כ-30% מהמושבים טענו לרוב) ועסוק אך ורק באיך לשרוד את היום. התוכנית הבריאותית היא לחסל את הכלכלה, התוכנית הכלכלית היא לחסל את הבריאות. התוכנית של ראש הממשלה היא לחסל את האופוזיציה על ידי הפיכת ההצבעה למפלגה אחרת לגורם רשמי לקורונה, גם ככה את המחקרים הרציניים זורקים לפח כי בגללם לא ניתן לפתוח מקומות בעלי כוח פוליטי.

אנחנו נראה עוד מעט שדיון בבית המשפט בו נוכחים שופט, 2 עורכי דין, נאשם, עד וכותב פרוטוקול הוא מקור להדבקה בקורונה. לעומת זאת תפילה של 100 איש אין בה שום סכנה להדבקה, כל זמן שזו לא תפילה של רפורמים או קונסרבטיבים. הפגנה של 20 אנשים עם דגלים שחורים בצומת היא סכנת הדבקה חמורה בקורונה (ולא בגלל שיורקים עליהם או פוצעים אותם), מנגד הפגנת תמיכה בראש הממשלה אין בה שום סכנת הדבקה - גם כשיש שם 100 מפגינים שהגיעו בוואן אחד ואינם עוטים מסיכות (זה מפריע לירוק על המתנגדים) תוך כדי שיעולים רמים.

מה שברור הוא שבמדינה הזו לא נוכל להישאר עוד הרבה זמן. זה או שהמדינה תשנה כיוון, או שהיא תראה לרבים מאיתנו את הכיוון החוצה.

יום שישי, 5 ביוני 2020

משרד ‏הברבור

אפשר להגיד הרבה דברים על משרד הבריאות, רק דבר אחד אי אפשר להגיד עליו, את זה שהוא מתפקד. משבר הקורונה גרם להנחתה של אוסף הוראות חסרות חיבור למציאות. זה נראה כאילו משרד הבריאות מנוהל על-ידי ערימה של מומחים מאתמול שכבר לא מצליחים לעמוד בקצב העדכונים.
במקום מתווה מסודר קיבלנו תקנות שלא מובנות לרוב האנשים, כולל אלו שצריכים לאכוף אותם. כל יום אני מוצא את עצמי בסיטואציה חדשה שלא ברור מה נדרש לעשות בה. הסיבה שלא ברור היא שאין מספר קטן של הוראות, יש תקנות ותקנות שסותרות אותן והוראות שניתנות בגלל החום ובשורה התחתונה לא ברור מה נדרש.
הקו הקשוח שנקטו בו בהתחלת המשבר גרם לנזק כלכלי אדיר. בכדי לצמצם אותו, עושים נזק כלכלי חדש בדמות החזרה של בתי הספר והפיכתם למקומות הדבקה של קורונה. כי ברור לחלוטין שילדים לא ידביקו אחד את השני ושהצוות החינוכי מסוגל ללמד עם מסיכה 8 שעות. עד עכשיו זה הוכח כלא קשור למציאות, ולפעמים זה מרגיש כאילו ראשי משרד הבריאות החליטו שהם עושים ניסויים בקנביס על עצמם.
גם תקנות התו הסגול הינן בגדר בדיחה אחת גדולה. שמים מסיכה, אבל אז הדיבור לא ברור ומורידים אותה בשביל לדבר אחד עם השני מקרוב. כאילו לוירוס אכפת שמרחוק הייתה מסיכה. אותו דבר גם במסעדות, הזמן בו האוכל מוגש הוא הזמן בו חייבים להוריד את המסיכה. לרוב גם המלצר צריך, ופה מגיעה הבעייה ונכנסת מייד לפה.
בשביל להוסיף כאוס, זרקו מספר תקנות שלא ניתנות לאכיפה ומספר כאלו שלא ניתנות לביצוע. כל תקנה שאינה נאכפת, לא משנה מאיזה סיבה, היא תקנה בעייתית שמחלישה את האמון בשאר התקנות. כשמגיעים לרף מסוים, הכל נופל כמו מגדל קלפים.
בשבונ האחרון הספקתי לראות איך במספרה לא מבינים את הכללים ועושים פרשנות רשי לתו הסגול. איך טקס אזכרה מתנהל בזיגזג הזוי בגלל רצף כללים שלא תואמים למציאות. איך בחנות מנסים ליישם תו סגול בצבע ירוק, כי הכלל אמר תשים מסיכה ותוריד אותה באותו זמן. איך בבית הספר מעבירים את הזמן לתלמידים בלי להעביר שיעורים, המורה שנמצא בכתה הפך לקישוט עם מסיכה - שאריות של פורים, שיעור אי אפשר להעביר ככה והציפייה שמישהו מהתלמידים יצליח להתרכז עם מסיכה על הפנים במשך כמה שעות היא הזויה.
בכדי להגדיש את הסאה, דורשים בכל מקום הצהרת בריאות. כנראה שאנשים לא קראו את הפרק על הצהרות הנאמנות במלכוד 22. או שאולי אנחנו מחכים לאיזה מייג'ור שיבוא ויצעק "תן לי..." וינפנף את מלאי הטפסים המיותרים האלה. בפועל במקום למדוד חום לילדים בבוקר אנשים מתעסקים בלמלא הצהרת בריאות. במקום לראות שהילדים לא חולים, המורה עסוקה בוידוא שלכל ילד יש טופס שמולא נכון. בגלל בעיה במילוי הטופס באחד מהימים, אלה הייתה בתור (יחד עם עוד מספר לא מבוטל של ילדים) להתקשר אלי ולאמר לי לשלוח את הטופס שוב, למורה לא היה זמן לראות אותו, אבל אמרנו שעשינו.
המשבר כנראה מתנהל לפי כתב ההגנה שיוגש לועדת החקירה שתקום. זה נראה שכל אחד עסוק בלהסביר שהוא שם תקנות שימנעו הדבקה, אבל איזה גורם אחר לא יישם אותם. המחשבה שצריך לקחת פיקוד לא עולה להם לראש, או שאולי היא הוצאה משם כבר מראש כדי להשתמש במשבר לצרכים פוליטיים.
בינתיים לא בטוח אם אנחנו בגל הראשון או השני או מספר כלשהו אחר, מה שכן בטוח הוא שאנחנו הולכים לטבוע בקרוב בגלל שאין אף אחד שמנהל את זה.

יום שבת, 30 במאי 2020

איך ‏לנצח ‏את ‏הקורונה

אחרי עוד מופע אימים נוסח ביבי, שרק במזל לא האשים את השמאל ביצירת נגיף הקורונה על מנת להדיח את המלך ביבי הראשון. התיישבתי לחשוב על איך אני הייתי מתמודד עם נגיף הקורונה.
שלב ראשון - הגדרת הניצחון, או "מה המטרה?" זה נשמע טיפשי, אבל הנסיון לימד אותי שחייבים להצהיר על המטרה לפני שניגשים לעבודה. למי שעדיין חושב שזה לא נחוץ, אני עדיין לא יודע האם אנחנו מחפשים חיסון, מחפשים דרך להשמיד את הנגיף, או שאולי אנחנו רוצים להמשיך את החיים תוך הכלת הנגיף. כמובן שיש גם מטרות משנה ויכול להיות שיש עוד מספר מטרות אותן לא העליתי בדעתי. הכל אפשרי ושום דבר לא מפורסם, זה כאילו שיש ערפל מלחמה. זה היה הגיוני לקיים ערפל כזה אם הנגיף היה עם אחר, זה הרבה פחות הגיוני כשזה משהו שלא מוגדר כבעל אינטליגנציה. יש אפשרות נוספת שהמטרה היא להתחמק ממשפט, אבל לצורך בלוג זה אני אתעלם ממנה.
השלב השני הוא שלב התכנון. שזה אומר לדעת מה המצב כרגע (בדיקות בכמויות...) ולהגדיר נקודות בדרך אל המטרה. חשוב שיהיה ניתן לבדוק את הנקודות כל הזמן (בדיקות בכמויות אמרתי?!?) לדעת על המגמות בלי הפרש 14 הימים הבעייתי. אנגלה מרקל הסבירה את המשמעות של זה לגרמנים בצורה הכי פשוטה, אם קצב ההדבקה גדול מ-1 מערכת הבריאות הגרמנית תקרוס בתוך מספר חודשים, במקרה וזה יהיה יותר מ-1.3 זה כבר עניין של שבועות. 14 יום זה שבועיים, מה שאומר שקצב הדבקה של 1.3 שיזוהה רק אחרי שבועיים משאיר מעט זמן לטיפול.
השלב השלישי הוא שלב הביצוע. בצורה מפתיעה זה מה שעושה ביבי כרגע, אבל בלי 2 השלבים שלפני זה יוצר אפקט של רכבת הרים. הכל מטלטל בין פעיל ללא פעיל, יש אוכל / אין אוכל. יש בתי ספר, אין בתי ספר. אתה רוצה לדעת מה יהיה מחר, חכה לפסטיבל הלקקת היומי ותדע, לפני כן זה רק שמועות שנזרקו לאוויר. זו התנהלות של תרנגולת בלי ראש, ריצה סתמית עד שנגמר הכל.
על שלבים שתיים ושלוש חובה לעבור כל יום, או אפילו מספר פעמים ביום.
השלב הרביעי הוא שלב הסקת המסקנות. זה השלב ממנו מפחדים ראשי משרד הבריאות יותר מהכל. שלב זה אמור להכיל גם את עמודי התליה מהם צריך לתלות את מי שניהל את המשבר הזה. בעבר הבריטים היו תולים פיראטים בתוך כלובי ברזל למען יראו וייראו, הכלוב היה נגד האפשרות שיורידו את הגופה. זו תהיה החובה המוסרית של מדינת ישראל לדיירי בתי האבות שמתו בקורונה ולמי שמת כתוצאה מנזקי המשנה של הקורונה: בדידות, קריסה כלכלית ושלל בעיות בהן נתקל בחודשים הקרובים.

הסיכום כבר ידוע מראש. ביבי יחלק צלשים לכל מי דמלקק לא מספיק, יאשים את השופטים בכל נזקי הקורונה ויסביר שהשמש זורחת רק כי הוא נושם.

יום חמישי, 12 במרץ 2020

קורונה זה לא רק בירה

עכשיו זה רשמי, מדינת ישראל מושבתת. סיבת ההשבתה וירוס, לא מהסוג של המחשבים, מהסוג של המחלות. מצד אחד הממשלה נוקטת צעדים דרסטיים, מצד שני כנראה שאין ברירה. הסיכוי היחיד להציל חיים הוא במניעת הדבקות.
הבעיה היא שאת המהלך מוביל מישהו שטוהר כוונותיו מוטל בספק. זה גורם לחוסר ודאות יותר גדול. האם מהלך מסוים הוא לשם מניעת הוירוס או לשם מניעת המשפט? האם ההצהרה היא בגלל שיקול מדעי או בגלל תרגיל משפטי?
אפילו הבקשה לממשלת אחדות ניראית צינית למדי. אחרי כל ההכפשות שנזרקו מצד ביבי. נדמה שהוא שרף מספר גשרים יותר מהרצוי. אמנם מנסים כרגע לחשוב קדימה, אבל העננה מרחפת מעל.
כאילו לא מספיק הוירוס, נוספה השבתה של מערכת החינוך. ראינו את הנאום ב-8. קצת לפני האוכל. הילדים חשבו שעכשיו יהיה חופש גדול. כנראה שהם יחשבו מסלול מחדש מהר מאוד. זה שאין בית ספר לא אומר שתהיה אנרכיה. בצורה מפתיעה, זה כן אומר שאין אינטרנט, אם כי זה יותר קשור למזג האוויר.
בקיצור שמייח פה ושמייח שם.