יום שלישי, 31 באוקטובר 2023

War time - I'm late for Shavit's birthday

Israel woke to war.
Not exactly war, it's a massacre of non-fighting civilians. A prime minister without the guts to do anything combined with useless ministers results in the worst.
10 days after Shavit turned 12, 2 days after Shirley's birthday - you don't tell a lady's age (especially if you're married to her, hence don't know it). We planned a visit to my folks, celebrating the end of the swimming pool season.
The plans were abruptly cut due to the incoming news - problem in the south. It should be noted, the south is not that far from us, only 4 hours drive. The news kept pouring in through the entire day, and the more we heard the less we liked it. I'm keeping a clean language, English lacks the colorful swearings Arabic and Russian have. In this case words fail to explain the feelings you have. I have cousins with families living close to the war zone. My sister lives next to a place where a missile hit. My colleagues, people with young kids, stayed in the shelter for 12+ hours in a row because they were under missile attack. We get constant alerts regarding shooting outside our settlement's wall - though it's business as usual. Living close to the occupied territories (in Israel) has some effects.

Days passed, after the initial grieving block the time to finish this post came.
In the meantime I found an ex-colleague was kidnapped after murdering his daughter in front of him. Seeing it on TV was too much for me, I turned it off after 30 seconds, and learned about it only the following day. Bibi, the murderer of 1400+ people in Israel, hasn't committed suicide yet. The only one responsible for the massacre didn't even have the integrity to state he's responsible. To add insult to injury he decided to attack the commanders who decided to take responsibility and say loud and clear "we wronged, the time for amendment will come when the war is over."
Actually it's not only the impotent Bibi who's destroying the country, it's the complete central government. Israel is not governed by anyone. Organizations of different kinds are supporting the refugees from the south and north. Local municipality took over the day to day management. The ministers and the parliament disappeared to thin air, the same people who blamed all opposition with treason became traitors.

My only hope is that Bibi will be forced to live with the mark of Cain while the Palestinians will learn from Egypt and do a peace treaty with Israel.
The honorable thing Bibi should do is commit suicide. But honor (and truth) is not his way, and never was.

יום שלישי, 25 ביולי 2023

יום הזיכרון לעצמאות

את יום העצמאות ה75 של ישראל לא חגגנו. זה לא נראה מתאים לחגוג בזמן מלחמת אחים. מי שלא מאמין שזה מתקיים כרגע רק משלה את עצמו.
יום העצמאות הגיע אחרי הביזיון בו מחאו כפיים בבית הקברות. שר כושל שלא עושה כלום נואם תוך חילול כבוד המתים והחיים, לזכותו ייאמר שהנאום לא היה מתריס, אבל מחיאות הכפיים הן אקט צורם במיוחד.
במקביל לבושה הזו התלוננו סטודנטים על העובדה שבאוניברסיטת בן גוריון הזכירו את מגילת העצמאות בטכס יום הזיכרון. שוכחים שבן גוריון עליו קרואה האוניברסיטה הוא זה שאמר "היום רוקדים, מחר יישפך דם" על אותה מגילת עצמאות.
אחרי הקיטורים על הבזיונות הלא מעטים, צריך להגיד גם מה כן אני מצפה. לא בדיוק מצפה, ממה אני חרד ואיך הייתי רוצה לראות את העתיד.

נתחיל מהדבר הפשוט, בחירות ישירות של ראש הממשלה, חובה של רוב של 80 חברי כנסת על מנת להחליף ראש ממשלה נבחר. בלי אפשרות להפיל על תקציב או כל רקע אחר מצד הכנסת. ועוד סעיף קטן, הפרדה של הבחירות לכנסת מהבחירות לראשות הממשלה. זה לא בסדרי העדיפויות של ביבי ושלוחיו. המטרה של ביבי היא לייצב את עצמו, המדינה היא כלי שאפשר לזרוק כשיישבר.
דבר שני, בחירת שופטים על ידי ועדה בה יש 3 נציגים מהממשלה, 3 נציגים לקואליציה, 3 נציגים לאופוזיציה ו3 נציגים שופטים. מינוי דורש תמיכה של 10 חברי ועדה. המשמעות המעשית היא שכל מינוי יהיה מוסכם על כל הצדדים. זה דומה למצב הנוכחי, רק שיש שינוי בגלל הסעיף הראשון.
דבר שלישי, יצירת "כנסת הרשויות", גוף מקביל לכנסת בו הייצוג הוא עבור רשויות מקומיות. עיר עם 4 נציגים, מועצה מקומית עם 3 מועצה אזורית עם 2. הדרישות עבור נציג הן פשוטות: רשות בעלת 100 תושבים לפחות (רמת חובב לא צריכה להיות עם נציג) והנציג חייב להיות תושב ברשות. המטרה של הגוף הזה היא פיקוח נוסף על כל חוק. בכדי שחוק ייכנס לספר החוקים יהיה עליו להיות מאושר בשתי הכנסות.
דבר רביעי ואחרון, הקמת בית משפט לחוקה. זה המקום היחיד בו ניתן לערער על חוק שעבר. בית משפט זה יכלול 7 שופטים שנבחרים ע"י הכנסת בבחירה אישית וברוב מיוחס של 80 חברי הבית. התפקיד הוא עד לגיל 70 ללא אפשרות דחייה/הוספה. במקרה בו אין 7 שופטים בתפקיד הכנסת נעולה עד לאיוש בית המשפט לחוקה, אין אפשרות לסגור את המליאה, לדון בחוקים שונים או לבצע כל פעילות כולל פעילויות דיפלומטיות.

קצת מוזר להסתכל על הפוסט הזה שהתחיל ביום העצמאות העצוב של שנת ה75 לישראל ולסגור אותו אחרי המסמר הראשון בארון הקבורה של המדינה.
לפחות ביבי גרם לי להתחיל לכבד את ההמנון - "התקווה". כנראה שאנחנו לומדים את ההיסטוריה דרך הרגליים, נפתלי הרץ אימבר כתב את השיר לפני שהייתה מדינה להרוס.



 

יום שני, 12 ביוני 2023

למה אני נלחם

מה חשוב לנו כל כך בבית המשפט? הרי השופטים בישראל מתנהגים לפעמים כמו פושעים בגלימה. ישנם מספר לא מבוטל של פסקי דין הזויים. בכל זאת, אנחנו נלחמים על השיטה הזו, אבל כדאי להבין למה.
אולי לפני הלמה צריך להגיד שיש הרבה מה לתקן, לא להשמיד, רק לתקן.

בשנים האחרונות עולה כל פעם ממדינה אחרת הצורך לבטל את השחיטה הכשרה. הטיעון הוא סבל מיותר של בעלי החיים. הטיעון הזה הוא נכון, יש איסור הלכתי על הימום לפני השחיטה הכשרה. בנוסף ישנן מספר דרישות נוספות שלא באמת נחמדות לבעל החיים. למרות זאת בתי המשפט קבעו שלא ניתן להוציא את השחיטה הכשרה מחוץ לחוק. זוהי קביעה אנטי-פופוליסטית, נכונה ומעצבנת.
אם הייתה לי האפשרות הייתי בוחר לוותר על השחיטה הכשרה. אני לא מתכוון לוותר על בשר, רק על החלק המיותר לטעמי, ההתעללות בבעל החיים. בישראל זה יכול להיות רק עבור חזירים, שאותם לא סופרים ממילא.
העובדה שאני הייתי מוותר על השחיטה הכשרה לא גורמת לי לחשוב אפילו לרגע שמותר לא להתנגד להוצאתה מחוץ לחוק. זו פגיעה נוראית ברגשות של אנשים אחרים.
הסיבה היחידה שבית המשפט התערב היא שהפוליטיקה לא מעניינת את השופטים. היכולת של נבחר ציבור זה או אחר לגעת בשופט לא קיימת. מה שניתן לעשות הוא תיקון חוק, כל זמן שהוא לא סותר את החוקה. בכדי לסתור את החוקה יש לבצע תיקון יסוד ברוב מיוחס ועם יותר בקרה - השחיטה הכשרה ניצלה בזכות זה.
בישראל כרגע יש מצב שאת השופטים בוחרים בועדה מוזרה עם הרבה דרישות חיצוניות וזכות וטו לכולם. זה נשמע רע, אולם זה גורם לבחירה של שופטים יותר מקצועיים ומכובדים. בכדי לעבור גם את עורכי הדין וגם את נבחרי הציבור צריך לעבוד קשה. אפילו שוחד קשה לתת כי האתנן הדרוש הוא מסוגים שונים. בכדי להוסיף לסיאה ישנם גם עיתונאים שרק מחכים לפירור של חשד בכדי לפשוט עורות, אתי קרייף היא דוגמה טובה לכך. אתי קרייף נבחרה למרות שהיא לא הייתה בעלת ציונים גבוהים. פסקי הדין שלה לעומת הציונים נחשבים לטובים. השטויות שיוצאות מהפה שלה פחות.

בגלל עיוות היסטורי הפרדת הרשויות בישראל לא טובה, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת קשורות. הדבר המתבקש הוא להפריד בין הבחירות לכנסת להקמת הממשלה - ע"י הגדרה של בחירה ישירה ואפשרות להפלת הממשלה רק ברוב מיוחס. אם זו הייתה התוכנית הנוכחית מילא. בפועל נראה שהתוכנית כרגע היא להשתלט על הבחירה המקצועית היחידה שעוד יש בישראל - בית המשפט. להכפיף את השופטים לנבחרי הציבור ולתת לרוב מקרי (או אפילו לא מקרי) את היכולת לשנות למיעוט את אורח חייו.
המיעוטים הראשונים שיאבדו זכויות יהיו כאלה שסותרים את הדת, אלה הקורבנות הפשוטים שאין להם הגנה מחוץ לכתלי בתי המשפט. השאלה היא מי יהיו הבאים בתור. האתיופים אותם השוטרים אוהבים לרצוח? או הערבים שהפכו לחצר האחורית בישראל? אולי זו תהיה חסידות קטנה ועלומה שלא התכופפה לאדמור?
אני לא רוצה להגיע לשלב בו בודקים את התחזית הזו. לבצע את החזרה אחורה זה יותר קשה ממה שזה נשמע, תשאלו את האיראנים. למי שיש ספק האיראנים הגולים של היום הם הישראלים הגולים של מחר אם הטירוף יימשך.

לתקן צריך, אפילו חובה. זה לא שחסר מה לתקן, זה האיך. כרגע התיקון הוא ריסוק. במקום להגיד צריך חוקה מסודרת באים ומשמידים את מי שלא בא טוב בעיניים. במקום להגיד דיונים עד שיצא עשן לבן עושים שיחות עם כתבים מטעם.

לנצח תאכל חרב ישראל, את חרבך שלך שלא ידעת לנצור.

יום חמישי, 20 באפריל 2023

חג השואה 2023

 איפשהו בימימם הלאומיים של ישראל צריך להיזכר שיש כאן מדינה ולא סתם "חולצות חומות".

את יום השואה השנה לא חגגנו עם הטקסים הרגילים. זה חגגנו כי למדינה מזמן לא אכפת מניצולי השואה, למעט כשאפשר להאשים את הצד השני של המפה הפוליטית בהזנחה שלהם. המעטים שעדיין שורדים מבחינת ביבי ואנשיו צריכים למות ברעב בשקט. החשוב הוא הבשקט, שלא יגידו שישראל 2023 היא גרמניה 1933, כי זה נכון.

מי שלא מאמין יכול לעבור על מקבץ אירועים מהחודשיים שלושה האחרונים ולהבין את המגמה. ריסוק כל מנגנוני הביקורת על הממשלה, נסיונות למינוי מקורבים במקום אנשי מקצוע, בהרבה מקרים זה כבר לא נסיון אלא מינוי ממש. ביקורת על שידורי הטלוויזיה, כשאחת מהן אפילו הייתה על סרט שמתאר איך ה"אספסוף הנקרא ה'חולצות החומות' השתלט והשמיד את הדמוקרטיה של גרמניה".  מי שקפץ על זה הוא בכלל מהימין, ההרגשה הייתה "על ראש הגנב בוער הכובע". 

בישראל אוהבים לחגוג את יום השואה במסות התקרבנות המונית. להפוך את היטלר לאיזה שילוב של מפלצת מהמיתולוגיה היוונית עם השטן, את המשטר הנאצי לרובוטים מכניים, הכל כדי להימנע מיכולת ההשוואה.

אם נתייחס אל היטלר כבן-אדם, ננתח את האישיות שלו בכלים של הפסיכולוגיה עוד נוכל לגלות שגם לנו יש דברים דומים לו. הפחד הגדול של הרבה משטרים, לא רק של ביבי, הוא שיש קווי דמיון בין האישיות של המנהיג לבין האישיות של היטלר. גם בתחום היותר רחב מפחדים מקווי הדמיון למשטר הנאצי. הפחד הזה הוא אותו פחד בו השתמשו במשטר הנאצי כדי לרדוף את כל המתנגדים הפוליטיים.

כאשר מדינת ישראל נוסדה מטרת יום השואה הייתה לזכור את הגלות.

חג השואה במתכונתו הנוכחית הפך להיות "שעת השנאה" מ-1984.

לא ירחק היום ונמצא שילדים מציירים את היטלר עם זנב משולש, או מגלח קרניים. שותפיו למשטר הנאצי בכלל נשכחים מהאזכורים, הרי מי יזכיר את הצעמולה שגבלס היה אחראי עליה כשבן-גביר את ביבי משתמשים בטכניקות שנלמדו ישירות מגבלס לצורכיהם האישיים? מי ירצה להרחיב על הספק דת ספק כת שהימלר יצר וחלק מהרבנים האורתודוכסים מעתיקים ממנה דפוסי פעולה?


כל מה שנותר לי להגיד זה "חג שואה שמח", רק אל תצפו שאני אחגוג אתכם.


יום שבת, 8 באפריל 2023

חוקי ההפיכה

בעודי מנסה להבין מה מניע את ריצת האמוק לחוקי ה"רפורמה" עלתה בי המחשבה הבאה.
נניח והחוקים עוברים והממשלה מחזיקה מעמד עד לבחירות הבאות שזה ב-2026.
בבחירות 2026 יאיר לפיד מצליח להרכיב קואליציה של 61 חכים. זה המינימום המתחייב.
מייד לאחר הקמתה, הקואליציה החדשה שמה את "חוק יסוד האנטי-ביבי". החוק קובע שבנימין נתניהו, דהיינו ראש האופוזיציה, לא יכול להיות חכ / שר / ראש ממשלה/ נשיא.
מר בנימין נתניהו רץ להגיש עתירה לבית המשפט נגד החוק המגוחך הזה. "החוק הוא אישי ולכן דינו להיפסל.", אולם בוטלה "עילת הסבירות" בפועל זה אומר שלא ניתן לבטל חוק בגלל סעיף שפוגע במישהו מסויים סתם.
מר בנימין נתניהו לא מתייאש ועותר על שום הניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. הרכב של 15 שופטי בגץ דן בעתירה ומבין שזו פגיעה לא מידתית. בואו נודה על האמת, כל חוק שפוסל אדם צריך טיעונים חזקים מאוד, עבר פלילי/כתבי אישום בדיון/ניגוד עניינים. 15 השופטים מצביעים פה אחד (אין לאף אחד מהם "פרשנות" שונה למקרה) שהחוק צריך להיפסל.
החוק חוזר לכנסת ובהצבעה יחידה בה כל הקואליציה משתתפת עובר "חוק יסוד האנטי-ביבי" עם 61 אצבעות. עכשיו מר בנימין נתניהו כבר לא יכול לעשות כלום.

האם אני מאמין שזה יקרה? לא!
האם אני רוצה שזה יקרה? אפילו פחות! ביום שבו מועבר חוק דומה אני שורף את הדרכון ותעודת הזהות שלי ובורח מכאן. אני לא מתכוון לבדוק את הגיליוטינה מקרוב.

השאלה החשובה ביותר היא מה אפשר לעשות כדי לוודא שזה לא יקרה. התשובה לצערי לא ידועה, אבל הרבה מנסים לענות עליה ואני מהמר שלפחות חלקם יענו עליה נכון.

יום ראשון, 26 במרץ 2023

החורף כאן

"החורף מגיע" מרחף לאורך כל הסדרה "משחקי הכס" - עד שהוא באמת מגיע, על הספר ויתרתי בגלל תיאורים מגעילים במיוחד לטעמי. במשך חודשיים הזהירו הרבה אנשים מהמהפכה שנתניהו ושות' מבצעים. נכון לראשון במרץ זה הפך מאזהרה למציאות. בצורה אירונית מלחמת האזרחים של ישראל, בחסות ביבי ובן-גביר, מתחילה בחודש שהרומאים נתנו לו את השם של אל המלחמה.
הדמוקרטיה הישראלית היא יצור כלאיים מוזר מאוד וחסר מנגנוני בקרה רבים. הצורך בחוקה ידוע כבר מעל לעשרים שנה, סביר להניח שהרבה יותר זמן אבל אני לא התעניינתי אז. ביבי נתניהו, שהיה ראש הממשלה ברוב הזמן האחרון, לא קידם את החוקה בכלום. למען האמת בתור ראש ממשלה הוא לא קידם כמעט כלום. הקרדיט שלו הוא מתקופת היותו שר האוצר של שרון. זה לא מנע ממנו לקחת קרדיט על דברים שאחרים עשו, כלב נשאר כלב גם אם הוא לובש חליפה. ביבי נשאר "שקרן בן שקרן" גם כשהוא נושא נאום לאומה. הנאום של הפותח במלחמת האחים היה עם יותר "עובדות חלופיות" (מכבסה לשקרים גסים) מהספר "צופן דה וינצ'י" - שם לא מצאו עמוד אחד בלי המצאה של עובדה.
במצב הנוכחי של הדברים אנחנו כבר לא מרגישים בטוחים במדינה שלנו. חוסר הביטחון הוא לא בגלל הטרור הפלסטיני, למרות כל הנסיונות שלהם הם עדיין לא מתקרבים לכמות ההרוגים מתאונות דרכים. הפחד הוא מדברים הזויים, לפחות לפי הגיון לא איראני: חיפוש חמץ בבית בזמן פסח, בדיקת תקינות התפילין והציציות, בדיקה של המקרר מפני טריפה וחוסר הפרדה של בשר-חלב.
ברור לי שהתגובה המיידית היא "אנחנו לא עושים את זה." אבל מה מונע את זה? החלשת, יותר מדויק העלמת, מנגנוני הבקרה תאפשר לזה לקרות בעוד מעט זמן. הראשונים לחטוף יהיו קבוצות השוליים - מזרחיים זה לא קבוצת שוליים, מעבר להיותה קבוצה לא באמת מוגדרת. סביר להניח שהפגיעה תהיה בעובדים זרים - הם לא אזרחים ולכן יהפכו גם ל"לא בני אדם". הקבוצות הבאות, לאו דווקא לפי הסדר הבא, הלהטבים -שעיר לעזאזל קל, האתיופים - העולים האחרונים, מיעוטים שונים - כי גם אותם קל להגדיר. רק לאחרונה שמעתי מבדואים שהם כבר מרגישים את הפחד  הבדואים, שבטעות גסה אשכנזים מחשיבים לערבים, הם מיעוט שאף-אחד לא יגן עליו. זה לא שהמצב עכשיו טוב, אבל ההבנה של מה יהיה מתחילה להטריד גם אותם. 
מי שמתחיל לחשוב על נאציזם, זה לא רחוק. הנאצים עלו לשלטון בדיוק בדרך הזאת. כולל ביום התקפה על הפרלמנט בה האשימו את האופוזיציה וכך נתנו לגיטימציה ל"כלוא" את ראשיה. מהכלא ראשי האופוזיציה לא יצאו בחיים, מה יותר פשוט מלפברק נסיון בריחה שהסתיים בירייה, הפתולוג רואה מה קורה למי שלא מתיישר.

לא הספקתי לפרסם את החלק הראשון ונחת דבר חדש. אירוע רודף אירוע וגבולות נשברים. אם זה העיסוק בתקציב לבתים ולתספורות של הזוג המלכותי, דרך הנאום המוזר על שבירת קו אדום במצור על שרה נתניהו תוך התעלמות מוחלטת מהחוצפה שאת זאב אלקין השפילו מול ביתו בת ה-5!!! דהירת רכבת השדים לשום מקום לא נפסקת, ישראל לא יכולה להשפיע אפילו על זבוב ברמה הבינלאומית, אבל ביבי חייב לקפוץ לבירות שונות כל סופשבוע. את ההפגנות הוא לא רוצה לראות.
השוס הגדול הוא פיתורי שר הביטחון שאמר "עד כאן!". במקום לחשב מסלול מחדש ביבי מנסה לשרוף את הבית. כשנירון קיסר שרף את רומא הוא ניגן בכינור מול הלהבות. נירון היה משוגע, אבל עם שלטון חזק והסיבה לשריפת רומא הייתה הצורך להקים אותה מחדש. הדבר היחיד שמשותף לביבי ולנירון הוא השיגעון. ביבי נזרק מכל המדינות המפותחות בתור אפס, השרים שלו אפילו לא מקבלים התייחסות דיפלומטית, הזמנות למשהו רציני לא יהיו בזמן הקרוב. אם לומר את האמת - גם מדינה לא תהיה בקרוב.

בקצב הנוכחי את יום העצמאות השנה אנחנו נסמל בהורדת הדגל לחצי התורן. אני לא יודע מה נעשה ביום השואה וביום הזיכרון, הבושה של הפיכת ישראל למדינה נאצית לא נותנת מנוח ולא מאפשרת לחלוק כבוד למתים.


יום ראשון, 22 בינואר 2023

עולם הים

אחד הדברים המוזרים שמתגלים בצלילה הוא כמה הטכנולוגיה פרימיטיבית. הג'יפיאס לא עובד - כמה מפתיע. התוצאה היא שימוש בעזרים מימי הביניים, מתקופת מתושלח ואפילו בשיטות סבתא בדוקות. בקיצור, שחיה במרק עוף בתפקיד העוף.
הדבר השני שלא עובד הוא תחזית על מה קורה מתחת למים. נסיון לבדוק מה תהיה הראות הוביל אותי למאמרים על טיפול בריאות של צוללנים, הימנעות מדקומפרסיה וכמובן חיל הים. לגבי צלילות במים לא קיבלתי אפילו מידע מינימלי.
ויתרתי על הפטריוטיות ועברתי לאנגלית. יש יותר צוללנים דוברי אנגלית מאשר דוברי עברית, בטוח שיש מודל שאפשר להשתמש בו על השלולית ממערב. גם פה קיבלתי מקלחת קרה. הגדיר זאת מישהו באחד הפורומים בצורה הבאה: "טבול את הראש במים (עם המסיכה) וככה תוכל לדעת מה הראות." עם כל הציניות והעצבים, בסוף זו התשובה הכי נכונה.
מתברר שהכל משתנה כשעוברים את הקו שבו הגל שם סימן. זה לא מובן מאליו לחיות יבשה כמונו. שלום חנוך כתב "הולך נגד הרוח", כל שייט מתחיל יודע שזה דרך מכובסת להגיד מתאבד. עם הרוח לא נלחמים, נותנים לה את הכבוד ומשתמשים במה שהיא נותנת.
אפשר להגיד שההבדל בין תכנון יום צלילות לבין יום בקזינו הוא שיום צלילות צריך מעט מזל בהתחלה, בעוד שיום בקזינו צריך הרבה מזל בסוף.
בצלילה צריך שהים יחייך אליך. אם תחייך אליו חזרה ותעבוד נכון זה יהיה יום מדהים. זה נכון לאנשים, ישנן 3 מקצועות שלא מסכימים:
עיתונאים - כי זה לא מעניין אם זה שלם ולא מדמם.
עורכי דין - כי אין ממי לקחת ליטרת בשר.
סוכני ביטוח - כי אי אפשר להאשים את המבוטח בנזק.

ליום הצלילות שרציתי להגיע לא הגעתי, מזג האוויר היה נוראי מדי. אבל לפחות יצא לי לכתוב על זה משהו.