אני לא רואה בעיה עם זה שהם דתיים, זו זכותם. הבעיה היא שהם אף פעם לא היו חילונים. מי שאומר לי "הייתי חילוני, אכלתי חזיר." הוא לא היה חילוני. הוא היה דתי שבדק את אלוהים.
חילוני אמיתי לא מפחד מה"תגובה של אלוהים." ברוב המקרים הוא יוודא שאין באוכל משהו חריף/אלרגני/לא טעים. כבר שמעתי ממישהו שעצר לאכול במסעדה בשבת, הזמין מנה של בשר לבן בשמנת וביקש שמנת צמחית. המלצרית ענתה לו "אה, שומר כשרות." הוא חילוני, רגיש לחלב. המלצרית כנראה סתומה, אבל טיפה מסורתית. חילוני אמיתי לא חושב על הבשר-חלב בתור משהו חשוב. אני מוציא את הגבנ"צ יחד עם הנקניק, אין בעיה להשתמש באותו סכין כדי לפתוח את האריזות, רק לא להכניס אותו לאף ממרח אח"כ - מה לעשות אני לא אוהב קטשופ בחרדל שלי.
דבר דומה הוא ההסבר של כמה לשעברים על אכילת חמץ בפסח. זה תמיד נשמע כמו הטרסה ה"אפילו אכלתי חמץ בפסח." האמת היא שפסח תמיד שיגע אותי בתור ילד. שבוע שלא היה לחם נורמלי, רק לחם קפוא שהופשר. מתישהו הבנו שיש בדלית אל כרמל מאפיות. זו הייתה השנה שפיתות הגיעו לפסח. השארית היחידה מהבעיות שהיו היא "ערב פיצות" שנולד בתקופה בה פיצה הייתה ארוחת ערב תקנית. מה שמעניין לגבי כל הלשעברים זה שהם לא התייחסו להגדה. לא שמעתי אף פעם את המשפט "דילגנו על קטע..." מחילונים לשעבר. החילונים האמיתיים נותנים הסברים הזויים על מה קוראים בהגדה, מה שאחרי האוכל לא קיים ומה שלפני יכול לכלול גם את שירת "השפן הקטן". את הכוס לאליהו הנביא חובה לשתות (רצוי לפני הכלב) בשביל להיזכר בתקופת הצנע, הדלת תישאר סגורה היטב נגד היתושים. המצאות מפה ועד הודעה חדשה, כי פסח הוא זמן להיפגש עם המשפחה, ההגדה היא בשביל הרקע, והאוכל גם ככה לא כולל לחם.
השיא מבחינת הלשעברים הוא לא לצום ביום כיפור. מה שזה אומר זה בעיקר שמי שלא צם הוא עדיין דתי שמנסה לבדוק את אלוהים. הצום הוא אולי הדבר הכי פחות חשוב מבחינת חילוני. כל המהות של יום כיפור היא לקרב בין אנשים, שיגידו סליחה זה לזה, שייזכרו למה הם חיים אחד ליד השני. הקשקוש הזה של לצום הוא ניסוי נחמד. למען האמת יצא לנו פעם כמעט לצום יום מלא, סתם כי התעוררנו מאוחר ולא רצינו לאכול הרבה לפני הארוחה אצל ההורים. מיותר לציין שהלכנו לישון נורא מאוחר בגלל שדיברנו עם חברים. יום כיפור הוא תמיד חגיגה לילדים, אלו שלא סובלים מהטראומה של המלחמה. סיבוב על האופניים, ארוחת בוקר מהירה לפניו - למה לבזבז זמן על זוטות כגון אוכל... הצפייה בטלוויזיה נחשבת כבזבוז זמן בגלל שהמכוניות מושבתות. זה לא התחושה של הלשעברים, הם מסתכלים על איך הדלקנו אור וטלוויזיה, לא צמנו, ואפילו לא התפללנו.
יכול להיות שבגלל הדברים האלה הרפורמים יכולים לקבל בקלות חילונים. כל מי שהוא חילוני אמיתי דואג לעצמו למנהגים שנוחים עבורו. האחד נוסע בשבת לבקר משפחה, האחר עושה מפגש עם חברים, ואילו השלישי מקיים דיונים רציניים אותם הוא לא יכול לעשות בימים בהם הוא עובד. המשותף לכולם זה שמציינים את השבת/חג בדרך מכובדת. לפעמים זה אפילו יותר ממה שדתיים עושים, כי זה לא למען לצאת מידי חובה, זה באמת מאהבה.
לסיכום אני צריך להזכיר שיש גם חילונים לשעבר אמיתיים, אבל הם לא מגדירים את עצמם בעזרת המצוות שהם לא ביצעו, הם אומרים מה הם עושים היום ולמה זה יותר טוב (מבחינתם) ממה שהם עשו בתור חילונים.
