לבתים ישנים ישנם כמה יתרונות בולטים. הראשון מביניהם הוא הדיירים. חוץ מבני-האדם, יצורים זניחים שמפריעים לאנושות, יש גם תיקנים. האמת היא שהתיקנים לא נקראים תיקנים אלה ג׳וקים, אבל תמיד נחמד להשתין בקשת על האקדמיה ללשון.
באחד מהימים האחרונים, עת חזרנו מסיבוב לא ברור, אדון ג׳וק הוציא מחושיו. לא הצלחתי למעוך אותו. אבל אלה, צופה בלהיטות במופע, ראתה איפה הוא מתחבא. מייד חזרתי לניסיונות המעיכה. בסוף הם צלחו, נשאר לכלוך על הרצפה. אלה שהבינה את הרעיון מעכה את גופת הג׳וק המסכן מספר פעמים נוספות, ליתר ביטחון. אנחנו עדיין מנסים ללמד אותה שג׳וק זה לא עכביש, בינתיים הגענו לז׳וק.
היתרון השני הוא ריהוט. ארון חדר השינה שלנו הוא ארון מצחקק. בינות לבגדים ולתיקים ישנם 2 ילדים. לא ברור לי מי גורר את מי, יש לי חשד שהם פיתחו איזה שאגת קרב שמשמעותה היא: ״לארון!!!״
יתרון לא מבוטל נוסף הוא שאין מעלית. אני אתעלם מהסטטיסטיקות ואעבור לחשיבות האמיתית. במדרגות ניתן לשחק. עולים, יורדים, זורקים למטה את הנעליים או השלוק. אומרים שלום לשכנים ואפילו למי שסתם עובר ברחוב. אלה מוכיחה שוב ושוב את חשיבות השפה. שביט עדיין מתעצבן על חסרונה, זעקות השבר בעודו עומד מול המקרר ואומר ״זה, זה...״ מסבירות הכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה