אלה בחרה את התחפושת בעצמה, מדברת כבר שבועיים על שמלת הכלה שלה, מדדה אותה בבית יומיים לפני - בשביל לוודא תקינות. שביט, לעומת זאת, היה מעדיף ללבוש ״הלו קיטי״, בסוף הוא הבין שזו תחפושת של נהג מירוצים (מכונית, לא משאית אז זו דרגה פחות) וליתר ביטחון הצמיד לעצמו ברווז גומי. יכול להיות ששביט נזכר ב״ברווז גומי״ מהסרט ״שיירה״.
אחרי מספיק התברברות יצאנו לדרך. אלה בשמלה לבנה, עם סיכות בשיער והינומה ביד - תחפושת או לא, בחתונה הרב יעשה מה שהיא תגיד לו, איך שהיא תגיד וליתר ביטחון רק את מה שהיא תגיד. שביט, בסרבל מרוצים אדום, הכובע אצלי, מכונית צעצוע ביד שמאל וברווז גומי ביד ימין. בדרך לרכב אלה מסבירה שהחתן שלה הוא שביט...
הגענו לגן, שביט ושירלי הלכו לקבוצה של שביט, ואז התגלה הברוך. משלוח המנות נשאר בבית. מיד הבאתי את אלה לקבוצה שלה ו... לבית. לקחתי את משלוחי המנות ובריצה חזרה לגן. עד שהגעתי התברר שאלה כבר דאגה לתצוגה של תחפושת הכלה שלה, אפילו שאני לא הייתי באזור. בצורה לא מפתיעה, בשלב הריקוד - היא חתכה לכיוון אבא.
חזרנו לביתנו הקט לזלילת רבע מכמות הממתקים שהתקבלו במשלוח המנות, השאר יאכל עד ראש השנה - עת מגיע משלוח מנות חדש. אחרי מעט זמן התמוטטתי לספה, שביט (בחיתול בלבד - ע״מ שהתחפושת לא תתלכלך) התכרבל עלי. אלה, שקנאה בשביט, הצטרפה מיד. כך נרדמנו. בהמשך העברתי את אלה למיטתה (סדין גומי הוא דבר חשוב) ועברתי למיטה שלנו, שביט הושאר ישן על הספה. כשהתעוררתי במיטה, שביט כבר היה על שמיכה - ישן. לאחר ששירלי רחצה את אלה, שביט נמצא ישן - הפעם במיטתו שלו. לפחות הפעם הוא חסך משירלי את הדיאלוג ההזוי עם אלה, שהתרחש לפני מספר ימים.
בבוקרו של אחד מימי הגשם האחרונים, לאחר הרחצה של אלה, אלה מכריזה לשירלי: ״שביטי.״
שירלי, שלא הבינה במה העניין ולמה יש צחקוק לליווי עונה: ״מה עם שביט?״
אלה: ״שביטי נרדם.״
שירלי, שלא קולטת מה הבעייה בילד ישן בבוקר משיבה: ״איפה שביט נרדם?״
אלה: ״שביטי נרדם במיטה.״
שירלי, שחשבה ששוב נאלץ להוציא מכוניות וצעצועים שונים ממיטתנו לפני השינה שאלה: ״באיזה מיטה?״
אלה: ״במיטה של בלונדי.״
בשלב זה אלה לא התאפקה יותר והעירה את שביט בניסיון לא להעירו. שירלי, מאוד משועשעת, טרחה לספר לי מה הפסדתי ברגע הראשון שיכלה. שביט לא מצא שום פגם בהתנהלותו ועבר לנוהל בוקר רגיל.
בערב, לאחר בלגן מאורגן שנקרא ארוחת ערב בחדר האוכל (שכל קשר בינו ובין אוכל הינו מקרי בהחלט - ויתוקן בהקדם) התברר שלשביט יש חום. להבדיל מאלה, שביט לא ממש מדבר, אז הוא רק התכרבל והלך לישון עלי. בבית הוא קיבל אקמולי ומים, הראשון בשביל להוריד את החום והשני בשביל להוריד את הראשון. אחרי הניסיון עם אלה אנחנו כבר מודעים לעובדה שהטעם של אקמולי פטל מתייחס לעלים של הצמח שגדל ליד הפטל. טעים זה לא, נסבל - עם מספיק מים בשביל להשקות סוס.
בשבת שביט חזר לעצמו. אפילו יותר מהצפוי, הוא גם החזיר את החיתולים שהחסיר אתמול. בשביל הנוחות, הוא ביצע זאת בפעימה אחת ויחידה. בכדי להוסיף חטא על פשע, הוא המתין לשעת הצורך, בדק היכן יחליפו לו (היינו אצל חברים) ווידא שהוא השחקן היחיד.
את ההחלפה הזו ביצעו ששה אנשים ביחד. המבוגרים, ארבעה במספר, עסקו בלהחזיק חומר אותו ביבי מייעד לאיראנים (קיבלנו בקשה לא רשמית), הילדים ב״לעזור״ ולפחות בלונדי לא הייתה באזור, אחרת היא הייתה מביאה צעצוע לשחק. שביט מאוד נהנה ממעמד הסלב, שוכב על הגב, מנענע גפיים כמו חיפושית ומשמיע רעשים כמו ג׳סטין ביבר. מסביב מהומה בניצוחה של אלה, היא מנסה לעזור בהחלפת החיתול, ״קקי״, ובלהראות שהיא יודעת להלביש את שביט.
איכשהו בסיכום שביט היה עם חיתול חדש, אלה לא נזקקה לשטיפת ידיים ולאיראנים שלום, הנשק הביוכימי הושמד ברמת חובב בהצלחה. ארבעה מבוגרים חצי מתים (מחוסר חמצן) נדדו לקפה של מנצחים.
לסיכום היום, השארנו את הסבים תחת פיקוח של הילדים. לא אחראי מצידנו, אבל יש פורים יום אחרי. בסיומו של אותו יום אחרי, לקחנו שני ילדים מאד אנרגטיים חזרה לבית, בהמשך השבוע גם נדאג שהם יישנו.
זו אחת מהפעמים הבודדות שאנחנו היינו שמחים להשתמש בתירוץ הדתי ע״מ להשקות אותם מספיק.
עכשיו להכנות לחג הבא - צום פסח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה