ביבי מנסה ליצור מלחמת אזרחים נגד המדינה. מצד אחד הוא מתלונן שבמשטרה תופרים לו תיק ומצד שני שולח את אותם השוטרים שיעצרו הפגנה נגדו. מצד אחד הוא מבטיח כספים לאנשים שאיבדו הכל בגלל המהלכים המטורפים שהוא עשה בחסות הקורונה, ומצד שני מעקב את הזרמת הכסף בעזרת ביורוקרטיה הזוייה.
בן גוריון פעם אמר לפועלים "לחם אין, חזון יש." אצל ביבי זה נראה הפוך, יש לשרה שף פרטי שמבשל לפרזיטים שבבית אבל אין אפילו התחלה של תוכנית ליציאה מהמשבר. העובדה שהבוחרים ימותו לא מזיזה לביבי, מבחינתו עדיף להרוג את כל הסמול ואת הערבים ואפילו אנשי ימין (ליברמן ובנט) שמעיזים לבקר את ההתנהלות הזו.
בכדי לתרץ את האיוולת מוציאים איזה ציוץ תפל של אפרים שמיר. הציוץ אפילו לא ראוי להתייחסות, אבל הרעש שהוא גרם... למי שלא יודע, אפרים שמיר לא נראה בריא במיוחד והוא גם לא צעיר, או בקיצור הוא יוכל לתת לביבי פליק רק בחלום רטוב, יותר מזה אפילו סמי הזייה לא ישיגו. אריאל זילבר יכול להעיד כמה אמן מצליח לשנות פקודה של הממשלה, הוא ניסה למנוע פינוי וגילה את מגבלות ההשפעה של שירים.
ביבי זה ביבי, העובדות לא מעניינות אותו (למעט אם הן יותר גרועות מהשמועות אותן הוא הפיץ) אצל ביבי הכל כשר בשביל לשרוד, ומלחמת אזרחים היא לא בעיה גדולה - היא תשמיד אזרחים מיותרים.
בשורה התחתונה, את ביבי כנראה שצריך להעיף בעזרת כוח חיצוני. הוא כבר הצליח להתחבר ליותר מדי מוקדי כוח פנימיים. צריך לקוות שזה יהיה בקרוב, אחרת נאלץ לברוח מהמדינה שלנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה