בינתיים אנחנו עם שיפוץ ובלי המקלחות של הקומה העליונה, בקומה התחתונה יש מקלחת אחת וזה המזל שלנו. במהלך מהיר של הוצאת ציוד מהממד איכשהו נשארנו עם חצי מהציוד ויותר מקום לכלבים לשחק בו בזמן אזעקה. בשעות הלילה זה גם מקום למזרון שאלה פורסת ויאמי יכול להתכרבל עליו, אופל משום מה מעדיף את הרצפה ליד הדלת.
דבר נוסף שקורה הוא עבודה מהבית. אצלי זה מצב רגיל, עוד לא הגעתי ליומיים בשבוע במשרד. ההנהלה נורא רוצה 5 ימים, המציאות מראה להנהלה מאיפה משתין הדג והמנהלים בישראל מסבירים להם שהסירחון הוא ריח של בושם.
אצל שירלי המצב שונה. עבודה מהבית גרמה לה לדיאטה חדשה - צום. כמובן שיש אפשרות שהיא הפכה למוסלמית ומקיימת את הראמדן אבל לרוב לא אוכלים חזיר באיפטר. בנושא הזומים (התיקון האוטומטי רוצה לכתוב זומבים בגלל מצב הצבירה של האנשים בזום) יש את שביט. כמו בכל יום, אופל צריך לאכול. האוכל נמצא בחדר העבודה של שירלי. לשירלי יש זום.
עד כאן הכל תקין, השגיאה היתה בסיסית, ביקשתי משביט להאכיל את אופל בזמן שלשירלי יש זום. שביט נכנס לחדר בשקט של פיל מודיע "אני לא כאן!". אלה ואני פשוט נמרחנו מצחוק בסלון מתברר שיש גבול למה אפשר לצפות משביט.
לעומת זאת בזומים של בית הספר עדיין יש בלגן גדול. בצורה מפתיעה הילדים מעבירים את הקישור לגורמים חיצוניים שמפריעים לזום. הכוונה במפריעים לזום היא לא הצוות החינוכי שמצליח לשלוח זום בשעות הלילה במקום צהריים, משתיק את כולם כולל עצמו שמשאיר מצלמות דולקות בכל מיני מצבים לא חכמים. מתברר שיש גבול למה שאפשר לצפות ממשרד הגיחוך, הוכיח את זה השר עצמו שעשה זום והשתיק את עצמו. אמנם במקרה של השר לא בטוח שזה לא היה מכוון על מנת לצמצם נזקים בכל זאת מה שהוא יגיד יותר גרוע מתקלה "טכנית" בזום.
לסיכום המצב שלנו חרא וככה היטלריהו רוצה שהוא יהיה, אם המצב יהיה יותר טוב יש סכנה שאנשים ישאלו למה הוא לא דאג שיהיה יותר טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה