דיאטה

כרגיל, את הדברים החשובים בעבודה מקבלים ליד הקפה. היום זה היה ההסבר על דיאטה.
מתברר שלנשים יש השקפה שונה על הדיאטה. הדבר הראשון הוא המטרה! דיאטה נועדה, לפי הנשים, להעברת שומנים לבריאות. לגברים יש הגדרה יותר פשוטה: להרזות.
אחרי שמתגברים על הבעייה של מה מנסים להשיג נכנסים לבעייה של הדרך.
לאישה מותר להפוך את הבעל לפח. "יש כאן חצי שניצל שלא גמרתי, תאכל..." אני מבקש כרטיסים להצגה של הבעל שיעיז לעשות את זה.
במקרה הצורך אני גם אעזור לקבור את השאריות (מהבעל, לא מהאוכל).
עברנו את השלבים הבסיסיים של המטרות, האמצעים וכנראה גם ההגיון ואז הולכים לפי השיטה. אני אעבור על כמה מהשיטות ששמעתי עליהן ובסוף על שיטה שראיתי שהיא עובדת.
שיטת הצבעים. שיטה מעניינת של לאכול דברים לפי הצבע, יום אחד ירוק, יום שני אדום, יום שלישי צהוב והלאה... היתרון ישנם כמה צבעים שלא ניתן לאכול בהם הרבה (שחור, למעט אם נותנים את מלאכת הבישול ל"רב אומן") מצד שני הצלחת יותר אסתטית. זה לא יוצר תערובת ירוקה צהובה שלא ברור האם היא בשלב של לפני או אחרי העיכול.
השיטה המעניינת השנייה היא להוציא את הפחמימות מהתפריט. הרעיון מעניין, אבל זה לא ישים (זה מאוד בריא עבור אנשים מיותרים). איך עושים סנדוויץ' בלי פחמימות? לחם זה פחמימה. גם לחם מקמח מלא, גם פיתות ואפילו מצות הן פחמימות. מה שמשאיר את האפשרות לדחוף פרוסת נקניק בין 2 פרוסות של גבינה צהובה ולקוות לא לסתום את כל העורקים בפחות מחודש.
שיטה נוספת היא להחליף סוכר בדיאט. זה באמת מועיל. כמות הקלוריות יורדת מיד לאזור הסביר, התוצאות יחסית טובות. פיתרון מצויין עד שקוראים את האותיות הקטנות, החומרים האלה הם או מסרטנים או עם חשד שהם מסרטנים, אבל לא נעשו מספיק מחקרים (גזר רדיואקטיבי לשפני הניסוי???) בצורה עקבית למדי מוכיחים שהדברים האלו לא ממש בריאים.
השיטה שאני מצאתי שעובדת הכי טוב היא: "שלח את אשתך לדיאטה".
כן, זה עובד. לא נעים להוסיף סוכר לקפה שלך בלבד. אם היא עוברת לסוכרזית אתה תמצא את עצמך שותה קפה ללא סוכר כי זה יותר טעים מהקפה עם סוכרזית, אבל לא הוספת סוכר.
היא לא אוכלת פחמימות, אתה תאכל אותן בתור סנדוויץ' בעבודה ובבית תשלים את שאר אבות המזון. אותו דבר עם צבעים, את ההשלמות תעשה בעבודה, בבית תשרוד את ה-16 שעות עם מרכיבים מוזרים.
יש עוד שיטה שעובדת. היא נקראת שיטת QWERTY על שם המקלדות שתוכננו בצורה זו. שמים את הדברים במרחק הגדול ביותר ביניהם. השיטה משתמשת בעובדה שלוקח 20 דקות לקיבה לאותת למוח ששבעים. כך שבילוי של 5 דקות בהליכה למחסן בשביל להביא את הלחם, דקה במריחה של החמאה עוד 2 דקות בלהביא חמוצים מהמרפסת, 5 דקות ללטף את הכלב שמטייל אחריך לכל המקומות הללו, התברברות של 3 דקות מול המקרר עד למציאת הפסטרמה (אמיתית לא מהודו או עוף) והאכילה עצמה שלוקחת 4 דקות מביאות ל-20 דקות. השיטה מתייעלת מאוד כאשר שוכחים פריטים קריטיים במכולת (פסטרמה... או גבנ"ץ).

נ.ב. לשיטות הנקודות למיניהן. האם נקודות מדוח תנועה נכנסות למניין הנקודות היומי?