התבשלנו כהוגן בעומר, אפילו אופל איבד ממרצו וזינק לרכב (הרותח מעמידה בשמש הקופחת) מתוך הבנה שנוסעים הביתה. לקראת סוף הנסיעה, עצירה קצרה לשתייה קפואה וסנדוויצים שלא היה לנו כוח לסיים בגלל החום. איך שאני חוזר לרכב שביט מטיל את הפצצה. הוא לא מוצא את הטלפון.
בירור מהיר בתוכנה של בקרת הורים, הטלפון נשכח בעומר. שביט כבר הבין שטלפון לא יהיה לו היום או בשבוע הקרוב וקיבל את הדין. בינתיים אנחנו עוד מנסים למצוא מישהו שיביא אותו לצפון, לא הלך והטלפון נשאר זרוק.
פתאום בשעות הערב אני רואה הודעה מוזרה, הטלפון זז. אני מחכה עוד כמה זמן והטלפון מופיע בלוד, בשלב הזה כבר ברור שהטלפון נגנב. מה שמעניין זו העובדה שאפשר להתחקות אחרי הגנב כל כך בקלות. חיכיתי עוד מספר שעות, הטלפון כבר הגיע לשכם, מופיע בתוך איזה קניון. הטלפון עדיין משדר מיקום וניתן לאיתור.
אפשר להסיק מהתיאור הרבה דברים, אבל הדבר המעצבן ביותר הוא שמשטרת ישראל היא פשוט גוף לא מתפקד. מעקב פשוט אחר טלפון של ילד (שעולה פחות מהדלק של הנסיעה לעומר וחזרה) מראה את המסלול של רכוש גנוב. טיפה מחשבה נוספת וברור איך לטפוס גנבים על חם עם הסחורה הגנובה.
מה שאותי מעניין הוא מה ניתן לעשות עם הטלפון הגנוב עכשיו. צריך לזכור שאני שמתי עליו בקרה חזקה ולא נראה לי שיהיה קל לעקוף אותה בלי איפוס מלא של המכשיר - זה עבודה של מישהו ששעת עבודה שלו שווה יותר מהמכשיר המסכן.
בקיצור, מחר בבוקר (כי אין שירות לקוחות בשבת) נדאג להעביר את הקו של שביט למכשיר אחר. המכשיר הישן יהפוך לגרוטאת מתכת שעם קצת ידע שווה מחזור. משטרת ישראל תמשיך להתגאות בתפיסה של גנב אחת לאני לא יודע כמה. חבל ללכת לדווח על הגניבה כי זה עולה לי יותר כסף להסביר לשוטר מה נגנב - עשיתי את זה פעם אחת בגלל דרישה של הביטוח, מהכלבים מקבלים תגובות יותר אינטליגנטיות מאשר מה שקיבלתי מהשוטר. הכלבים גם שומרים על הציוד בבית יותר טוב מהשוטרים, אפילו שהאינטיליגנט חושב שכל מי שנכנס לכאן בה לשחק איתו.
בעוד שבוע שביט יצליח לשכוח טלפון שוב במקום יותר מקורי.
