כמו תמיד הסיפור מתחיל ב"יום אביבי ושטוף שמש". למען האמת, זה לא משנה כלום, אבל זה הרבה יותר ציורי. להתחיל ב"היה יום רגיל" לא נשמע טוב, אפילו בניו-זילנד.
צריך לזכור שמבחינתי כל יום מתחיל אותו דבר:
אני מתעורר - זה לא נעים.
אני יוצא מתחת לשמיכה - זה לא נעים.
ערימת סידורים של בוקר - מקלחת, ילדים, חיתולים, משהו ששירלי אומרת לי, משהו ששירלי אומרת לי שוב (כי לא התעוררתי קודם), שוב ילדים, כלב (בא לעזור לילדים בלקבל תשומי), נעליים, שירלי אומרת את אותו הדבר המהפעמים הקודמות - זה לא נעים.
בין שעה לשעתיים אחרי אני מתעורר.
ההבדל היה שהיום בסעיף נעליים הייתה תקלה. לא מסוג "הכלב אכל לי את שיעור-הבית", רומי לא אוכלת דברים "בעייתים" כשיש סכנה להיתפס. תקלה קטנה מהסוג של "אופס", נקרע לי השרוך. מתברר שהשרוכים בנעל אינם מברזל יצוק. אולי מבחינתי צריך את כל הנעל מברזל יצוק. יצוק ואורטופדי.
יצוק - נגד הקלקולים הרגילים: קרעים, צבע והגנה מדברים שעוברים על הנעל מסוג רכבים וטלויזיות.
אורטופדי - בשביל שיהיה לי נוח! גם ככה חם לי. נכון שתמיד חם לי, מה לעשות, אנחנו צריכים מים זורמים. משום-מה למים בטמפרטורת-סביבה נעימה יש נטייה להיות מוצקים.
נעל יצוקה היא עסק יקר, כבד (אם כי זה ממש לא מעניין אותי) ולא קיים בשוק. שרוכים, לעומת זאת, קיימים גם בגרסה עם מתכת בפנים. שרוך כזה גורם לי להחליף שרוכים בתדירות הגיונית ולא כל חודש. כמובן, שרוכים לא נמצאים בסופר. או יותר מדוייק, שרוך שראוי לשימוש לעולם לא יהיה בסופר. לפעמים ניתן למצוא שם שרוכים חד-פעמיים, אני משחיל אותם בנעל וקורע אותם עוד לפני סוף היום.
כך, ביום חמסין אביבי, או ביום אביבי עם טמפרטורות שמתאימות לצליית אנשים, אני מוצא את עצמי מחפש שרוכים. מה שהכי הזוי בחיפוש כזה, זו העובדה שלא ברור היכן ניתן להשיג שרוכים. למרות שלרובנו יש נעליים עם שרוכים, רוב האנשים ששאלתי לא יכלו להגיד לי איפה ניתן לקנות שרוך ליד ביתי. מעניין לציין שלכל אחד יש דרך לקנות שרוכים, רק שמבחינתי היא לא הגיונית (בכניסה לאילת למשל).
בסיכום - מזל שיש הורים.
לאחר כשבוע הרמתי ידיים (כי אם הייתי מרים רגליים הנעליים היו נופלות) ופנינו לעזרת ההורים. תוך פחות מ-24 שעות בא לציון גואל.
