לא חשבתי שאני אכתוב את הקטע הזה בכלל, אבל החיים יש להם נטייה להיות לא מתוכננים.
לדוגמה סיפור שקרה לאשתי אתמול בבוקר, ובגללו אני החלטתי לכתוב את הקטע הזה.
שעה 6:45 היא יצאה מהבית, חזרה כי השכחה משהו ויצאה שוב. למרות שהאוטובוס מגיע רק ב-7:05 היא יוצאת מוקדם על-מנת שכלבת הנחייה שלה תוכל לעשות את צרכיה לפני הנסיעה לעבודה. אתמול הייתה "תוספת" קטנה בין הצרכים לבין האוטובוס.
התוספת הייתה שכמעט אשתי הפכה לאשתי ז"ל. כל זאת בזכות נהג משאית שדהר על הכביש בתוך רחוב ביקנעם - העיר בה אנחנו גרים. אני אספר את הסיפור ממבטה של אשתי, לא כי אני חושב שלנהג המשאית אין חשיבות, אלא כי אין לנו שום אפשרות לאתר את נהג המשאית.
וכך זה היה:
אשתי והכלבה שלה הלכו לכיוון האוטובוס. שעה 6:45, הרחוב עדיין מנומנם. כמו בכל יום הן נעמדו לפני מעבר החצייה בדרך לאוטובוס, בהתאם להנחיות אשתי מאזינה ואומרת לכלבה מתי לחצות. הכלבה מבחינתה לא תחצה כאשר יש מכונית או במקרה וכבר התחילו לחצות תעצר במקום (לכל מי שחושב על לברוח, נא לחשוב שוב, גם הנהג שמגיע רוצה לברוח ואפילו לאותו כיוון.)
בצעד השני לתוך מעבר החצייה אישתי קלטה שמשהו לא תקין, נעצרה. משאית דהרה לה מול הפרצוף, מילימטרים ספורים מהאף של הכלבה. נהג המשאית, שכבר הבין שהוא כמעט דרס מישהי, עצר וצעק עליה "את לא רואה?"
התשובה על השאלה הזו היא "כן", אשתי עיוורת מלידה, אבל מה זה משנה לו? אם היא הייתה רואה אז הייתה לו זכות לדרוס אותה? אם נסתמך על החוק במדינת ישראל אז הנחת רגל על מעבר החצייה מספיקה לחייב את הנהג לעצור.
כמובן שהנהג שהבין שהוא יצא אידיוט מעצם השאלה (כמה אנשים רואים מסתובבים עם כלב נחייה?) ניסה להסביר לה שהיא הייתה לא זהירה מספיק. יענו שאם היא הייתה מקשיבה עוד קצת הוא לא היה דורס אותה. הוא באמת לא היה כמעט דורס אותה, אם היא הייתה מחכה 5 שניות הוא כבר מזמן היה עובר אותה ולמען האמת גם את המעגל תנועה הקרוב לפי איך שהוא נסע. אבל זה לא קשור לזהירות שלה, אם כל אמצעי הזהירות שניקח עדיין אפשר ליצור מצב שבו ניפגע. לעומת זאת, אם הוא היה נוהג קצת יותר רגוע הוא היה יכול להימנע מהמצב הלא נעים.
אני שואל שאלה אחת בסיסית: למה?
למה אנחנו נותנים חופש לעברייני תנועה מועדים ובמקביל שופטים כל נהג שעשה (ובחלק מהמקרים אפילו לא עשה, אלא שוטר החליט שהוא עשה) טעות חד-פעמית בחומרה מטורפת?
אולי כדאי שנתאפס קצת ונצביע למי שבאמת דואג לנושא, לא לליצנים כמו גלעד ארדן שמחוקקים חוקים בלי כל כיוון הגיוני. למי שחושב אחרת מומלץ לקרוא מחקרים אמיתיים על האפקטיביות של קסדות לרוכבי אופניים, על אפודי המגן והכי חשוב לבקש מידע על "הסיבות לתאונות דרכים בישראל".
התשובות הולכות להפתיע כל בר-דעת.
לדוגמה סיפור שקרה לאשתי אתמול בבוקר, ובגללו אני החלטתי לכתוב את הקטע הזה.
שעה 6:45 היא יצאה מהבית, חזרה כי השכחה משהו ויצאה שוב. למרות שהאוטובוס מגיע רק ב-7:05 היא יוצאת מוקדם על-מנת שכלבת הנחייה שלה תוכל לעשות את צרכיה לפני הנסיעה לעבודה. אתמול הייתה "תוספת" קטנה בין הצרכים לבין האוטובוס.
התוספת הייתה שכמעט אשתי הפכה לאשתי ז"ל. כל זאת בזכות נהג משאית שדהר על הכביש בתוך רחוב ביקנעם - העיר בה אנחנו גרים. אני אספר את הסיפור ממבטה של אשתי, לא כי אני חושב שלנהג המשאית אין חשיבות, אלא כי אין לנו שום אפשרות לאתר את נהג המשאית.
וכך זה היה:
אשתי והכלבה שלה הלכו לכיוון האוטובוס. שעה 6:45, הרחוב עדיין מנומנם. כמו בכל יום הן נעמדו לפני מעבר החצייה בדרך לאוטובוס, בהתאם להנחיות אשתי מאזינה ואומרת לכלבה מתי לחצות. הכלבה מבחינתה לא תחצה כאשר יש מכונית או במקרה וכבר התחילו לחצות תעצר במקום (לכל מי שחושב על לברוח, נא לחשוב שוב, גם הנהג שמגיע רוצה לברוח ואפילו לאותו כיוון.)
בצעד השני לתוך מעבר החצייה אישתי קלטה שמשהו לא תקין, נעצרה. משאית דהרה לה מול הפרצוף, מילימטרים ספורים מהאף של הכלבה. נהג המשאית, שכבר הבין שהוא כמעט דרס מישהי, עצר וצעק עליה "את לא רואה?"
התשובה על השאלה הזו היא "כן", אשתי עיוורת מלידה, אבל מה זה משנה לו? אם היא הייתה רואה אז הייתה לו זכות לדרוס אותה? אם נסתמך על החוק במדינת ישראל אז הנחת רגל על מעבר החצייה מספיקה לחייב את הנהג לעצור.
כמובן שהנהג שהבין שהוא יצא אידיוט מעצם השאלה (כמה אנשים רואים מסתובבים עם כלב נחייה?) ניסה להסביר לה שהיא הייתה לא זהירה מספיק. יענו שאם היא הייתה מקשיבה עוד קצת הוא לא היה דורס אותה. הוא באמת לא היה כמעט דורס אותה, אם היא הייתה מחכה 5 שניות הוא כבר מזמן היה עובר אותה ולמען האמת גם את המעגל תנועה הקרוב לפי איך שהוא נסע. אבל זה לא קשור לזהירות שלה, אם כל אמצעי הזהירות שניקח עדיין אפשר ליצור מצב שבו ניפגע. לעומת זאת, אם הוא היה נוהג קצת יותר רגוע הוא היה יכול להימנע מהמצב הלא נעים.
אני שואל שאלה אחת בסיסית: למה?
למה אנחנו נותנים חופש לעברייני תנועה מועדים ובמקביל שופטים כל נהג שעשה (ובחלק מהמקרים אפילו לא עשה, אלא שוטר החליט שהוא עשה) טעות חד-פעמית בחומרה מטורפת?
אולי כדאי שנתאפס קצת ונצביע למי שבאמת דואג לנושא, לא לליצנים כמו גלעד ארדן שמחוקקים חוקים בלי כל כיוון הגיוני. למי שחושב אחרת מומלץ לקרוא מחקרים אמיתיים על האפקטיביות של קסדות לרוכבי אופניים, על אפודי המגן והכי חשוב לבקש מידע על "הסיבות לתאונות דרכים בישראל".
התשובות הולכות להפתיע כל בר-דעת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה