סופ"ש הוא דבר לא רגוע. לפחות הפעם זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת נהננו מאלה.
זה לא שבפעמים הקודמות לא נהננו ממנה, זה רק שהפעם זה היה יותר. עצם השהות בבית, לא אצל ההורים / חברים / משפחה, גורמת לזה להיות יותר. בנוסף, אלה הייתה ערה רוב הזמן. כמובן שבסוף יום כזה לשים לה מובייל לפני השינה היה מיותר (ועדיין שמתי) כי היא לא חיכתה עד שאני אצא מהחדר לפני ההירדמות.
אחרי ההקדמה הגיע הזמן לסיפור האמיתי. סופ"ש מתחיל ביום ה' בשעה 17:00 (או קצת יותר אם אני מאחר מהעבודה...) כשאני מוציא את אלה מהגן. הפעם שירלי לא עבדה משמרת ערב כך שהיא הגיעה דקה לפנינו הביתה. זה נתן זמן למשחקים עם אלה על המזרון, עד שהיא התעייפה והלכה לנמנום של לפני האוכל. זה נתן גם פתח להיפגש עם חברים בערב.
טוב, מתכננים, קובעים שעה, מתארגנים, נוסעים ובסוף מחכים חצי-שעה לחברים ב"פריקית". זו כנראה הפעם האחרונה שאנחנו מגיעים לשם, המקום התדרדר.
מסעדת "פריקית" עד לא מזמן הייתה ידועה בשם "נאפיס". כשהשם הוחלף חלה התדרדרות קלה, אבל מכיוון של המסעדה נשמר. ביום ה' קיבלנו הוכחה שכיוון ההתדרדרות הולך להישמר, לא המקום. המסעדה הולכת להיות כשרה. אין לי בעיה עקרונית עם כשרות, אבל המקום היה פתוח בימי שישי בערב. יש לי בעיה עם זה שהם יהיו סגורים ביום שישי בערב.
הכשרות העתידית התבררה כסנונית ראשונה של איבוד כיוון. הרמה של האוכל הייתה גרועה. אנחנו לא פעם ראשונה שם, כך שיש לנו למה להשוות ולצערי בחתוליה יש דברים יותר בריאים (גם עם הג'וקים בצ'יפס). דבר נוסף, שהטריד אותי בדיעבד, הוא שלא היה תור. בתקופות הטובות של המקום היה צריך להזמין מקום מראש או לחכות חצי-שעה - שעה בתור.
טוב, מתכננים, קובעים שעה, מתארגנים, נוסעים ובסוף מחכים חצי-שעה לחברים ב"פריקית". זו כנראה הפעם האחרונה שאנחנו מגיעים לשם, המקום התדרדר.
מסעדת "פריקית" עד לא מזמן הייתה ידועה בשם "נאפיס". כשהשם הוחלף חלה התדרדרות קלה, אבל מכיוון של המסעדה נשמר. ביום ה' קיבלנו הוכחה שכיוון ההתדרדרות הולך להישמר, לא המקום. המסעדה הולכת להיות כשרה. אין לי בעיה עקרונית עם כשרות, אבל המקום היה פתוח בימי שישי בערב. יש לי בעיה עם זה שהם יהיו סגורים ביום שישי בערב.
הכשרות העתידית התבררה כסנונית ראשונה של איבוד כיוון. הרמה של האוכל הייתה גרועה. אנחנו לא פעם ראשונה שם, כך שיש לנו למה להשוות ולצערי בחתוליה יש דברים יותר בריאים (גם עם הג'וקים בצ'יפס). דבר נוסף, שהטריד אותי בדיעבד, הוא שלא היה תור. בתקופות הטובות של המקום היה צריך להזמין מקום מראש או לחכות חצי-שעה - שעה בתור.
יום שישי, ארוחת בוקר במקום נחמד ברמת-ישי. למקום קוראים "דנה", להגיע אליו ביום שישי זה קשה, לצאת ממנו היה יותר קשה. אנחנו נזכרנו ב-11:30 שצריך לקחת ילדה מהגן ב-12:00. על הקניות ויתרנו, רק ההכרחי נקנה ליד הבית. את הזמן בילינו עם חברים, שהספיקו להתחלף עם הזמן (שעתיים וחצי). הסיכום הוא שגם בפעם הבאה שמסתדר מגיעים לשם ביום שישי בבוקר לפתוח שולחן ופרלמנט.
בצהריים אספנו ילדה קצת עייפה מהגן, קצת פוצי מוצי והיא הלכה לישון יחד עם שני הורים מוטשים ותבנית מהבילה של ברוקולי שרוף. מתברר שיש לה יכולת לנטרל את ההורים בדיוק בזמן שצריך לשלוף את הברוקולי מהתנור... ה-5 דקות עיקוב גרם לו להיות לא אכיל, השימוש באבקת מרק בצל, במקום באבקת מרק רגילה, גרם לו להיות לא טעים.
בערב קפצנו לביקור מזורז אצל חברים, קורה הרבה, לא?!? במזורז הכוונה היא שבערך ב-20:00 יצאנו מהבית וחזרנו סביב 2:00, זה קצר יחסית. הסיבה לחזרה המוקדמת היא שבשבת הגיעו אלינו חברים.
שבת בבוקר, אלה מתעוררת ב-7:00. אמא של אלה מתעוררת ב-7:00 ועשר שניות. אבא של אלה מתעורר ב-7:01 עם סימן כחול בברך או בצלע או באיפה שאפשר לפגוע בו עם פטיש 5 קילו.
את האוכל גמרנו ב-7:30, וחזרה למיטה. אני לישון, אלה לדבר עם המובייל עד 9:30 בערך. מסתבר שיש לה הרבה מה להגיד לו. בהמשך היום היא בילתה על הידיים, בלול, באוויר ובכל מקום שבו ניתן לחייך לאורחים ולעשות רעשים מעניינים. בערב, אחרי האמבטיה, נסענו לביקור סבים.
ביקור סבים הינו המונח הטכני למצב בו מגיעים להורים והם שואלים אותך שאלות תוך הסתכלות על הנכדה שלהם. לרוב התשובות שלך לא משנות, למעט כאשר צועקים אותן ובכלל הנוכחות שלך מפריעה לשחק עם הנכדה. לפחות עד שהיא נרדמת. רק כאשר היא נרדמת פתאום נזכרים בעובדה שהילד שלהם בבית. את התופעה הזו יש משני הכיוונים כך שאני חושד באוניברסליות שלה.
בצהריים אספנו ילדה קצת עייפה מהגן, קצת פוצי מוצי והיא הלכה לישון יחד עם שני הורים מוטשים ותבנית מהבילה של ברוקולי שרוף. מתברר שיש לה יכולת לנטרל את ההורים בדיוק בזמן שצריך לשלוף את הברוקולי מהתנור... ה-5 דקות עיקוב גרם לו להיות לא אכיל, השימוש באבקת מרק בצל, במקום באבקת מרק רגילה, גרם לו להיות לא טעים.
בערב קפצנו לביקור מזורז אצל חברים, קורה הרבה, לא?!? במזורז הכוונה היא שבערך ב-20:00 יצאנו מהבית וחזרנו סביב 2:00, זה קצר יחסית. הסיבה לחזרה המוקדמת היא שבשבת הגיעו אלינו חברים.
שבת בבוקר, אלה מתעוררת ב-7:00. אמא של אלה מתעוררת ב-7:00 ועשר שניות. אבא של אלה מתעורר ב-7:01 עם סימן כחול בברך או בצלע או באיפה שאפשר לפגוע בו עם פטיש 5 קילו.
את האוכל גמרנו ב-7:30, וחזרה למיטה. אני לישון, אלה לדבר עם המובייל עד 9:30 בערך. מסתבר שיש לה הרבה מה להגיד לו. בהמשך היום היא בילתה על הידיים, בלול, באוויר ובכל מקום שבו ניתן לחייך לאורחים ולעשות רעשים מעניינים. בערב, אחרי האמבטיה, נסענו לביקור סבים.
ביקור סבים הינו המונח הטכני למצב בו מגיעים להורים והם שואלים אותך שאלות תוך הסתכלות על הנכדה שלהם. לרוב התשובות שלך לא משנות, למעט כאשר צועקים אותן ובכלל הנוכחות שלך מפריעה לשחק עם הנכדה. לפחות עד שהיא נרדמת. רק כאשר היא נרדמת פתאום נזכרים בעובדה שהילד שלהם בבית. את התופעה הזו יש משני הכיוונים כך שאני חושד באוניברסליות שלה.
בשעה 23:00 נפלנו למיטה מותשים, לעוד שבוע עבודה למילוי מצברים. עכשיו מחכים לראות מה אלה תעשה בשבוע הקרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה