זה מעניין שרק מעצם הזזת דברים מהשולחן למיטה וחזרה מתמלא הפח. לא ברור מה הגורם המעשי, יכול להיות שזה העצלנות, או אולי שליפת הדברים מתחתית הערימה. מה שבטוח זה הוסיף אשפה.
פעם, לפני 2 ילדים, הוספת אשפה הייתה מילה גסה. את הפח היינו מרוקנים אחת לשבוע, גם זה רק כי הוא הסריח. כיום, או יותר מדוייק כערב, אני קבוע עושה ביקורת פתע לחתולים שבפח. האמת שהם כבר לא שם, כנראה שבגלל פסח יש ביקוש גדול לשווארמות.
הסיבה להיווצרות גל האשפה היומי היא ברורה - שני תינוקות. הכלב, שלרוב מוכנס איתם לכל תעלול, משמש כגורם מאזן. בקיצור, הכלב היה אוכל את האשפה אם הייתה לו הזדמנות.
גם הזזת הבגדים מארון לארון מספקת את אותן תוצאות. אם כי לא כל הבגדים מוגדרים כאשפה. חלקם יותר דומים לשרידים מאזורי הפיצוצים ביפן, בתוספת ריח לשם אזהרה.
אין כמו ריחם (צחנתם) של שני טיטולים מלאים בשביל לפתוח את הבוקר.
לפי התיאורים אפשר לחשוב שהתחלנו את הסידורים לפסח. נקיונות, השמדת פסולת, משחקים בחומרים רדיו-אקטיביים ומה לא. מעשית, נקיונות פסח אינם באופק לשנתיים הקרובות. בישול של ארוחה לקח לנו שבוע, בגלל הילדים (טוב שיש את מי להאשים) שרצו "תשומי" בכל רגע של עירנות.
אפילו בגדים חדשים עוד אי-אפשר לקנות, הילדים גדלים יותר מהר מכמות הגיחות שלנו לחנויות בגדים. זה לא שאנחנו לא קונים בגדים, אבל זה לא ממש משנה. ממילא בסוף מגיע סבא (ופה זה לא משנה איזה) ולוקח את הבגדים של שביט ושם לאלה. המקרה ההפוך לא רלוונטי, שביט מחליף בגדים אחרי כל התעטשות. המילה הראשונה שהוא יגיד תהיה כנראה "אפצ'י". היא תהיה מלווה בגוש שערות לבנבנות נוסח רומי בקינוח של קינוח של אלה.
לפחות לחג התכוננו, יש מצות. גם שמרים יבשים וגם קמח, בירה וויסקי אסורים השנה - עקב הנקה. מה שאומר, אנחנו נשרוד את צום פסח, מי שרוצה לבקר יכול גם למצוא דיקטים למאכל. הדיקטים יזרקו לפח בעוד כשנתיים, "אפילו שהם עוד לא יתחילו להירקב."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה