עוד פסח עבר, מתברר שגם השנה לא שרדנו ללא לחם. זה לא שביומיום אנחנו אוכלים הרבה לחם, תעיד על כך החלה שעדיין שוכבת בארגז הלחם (שבוע רביעי) ללא פגיעה מינימלית.
השנה, להבדיל משנים קודמות, נמצא אפילו מקום שהיה יותר טוב בזמן הפסח. לחמניות כשרות לפסח שהיו טעימות יותר מהמילוי של הסנדוויץ' עצמו. למען האמת, זה היה הדבר היחיד שהיה טוב באותו בית-קפה (בגן-העיר בת"א למי שמתעניין).
בקיצור תיאורטית אין לנו בעיה לעבור את פסח ללא לחם. יש קצת בעיה בסדר בעת קריאת הלחמ(ע)ניה, אבל זה הוחלף בקריאת "הפיתה". תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. זה מתחיל בעובדה שבפסח מטיילים עם הילדים. הילדים רעבים, אנחנו רעבים וצריך אוכל זמין - סנדוויץ'. סנדוויץ', לורד אנגלי שחשיבותו העיקרית היא "הפיכת שפים צרפתים בקברם", השאיר מורשת חשובה למטיילים. יש רק בעיה אחת - פסח. סנדוויץ' ממצות הוא דבר מגעיל ומתפרק. מגעיל כי לא אמורים לאכול לבנים, בדיוק כמו שלא אמורים לבנות בית מאוכל - ראה ערך עמי ותמי... מתפרק כי גם אלוהים לא חשב שיש להתעלל עד כדי כך בבני-האדם, זה המתרגם שהתבלבל.
חוץ מהילדים יש גם סופגניות בפריזר - שאריות מחנוכה. פסח ידוע בתור הזמן לנקיונות (נעזוב את האובך ופריחת האורנים) והמקרר צריך ניקוי. המקרר לא יצא נקי, אבל לפחות חלקים ממנו (אלו שלא ברחו חזרה פנימה) יצאו לאוויר העולם והמשיכו לקיבה.
הדבר השלישי, שהוא אולי הכי חשוב, הוא חוק אווילי שעבר בכנסת. החוק קובע שאסור להציג חמץ למכירה בפסח. בצורה מפתיעה אין חוק הנוגע ליום-כיפור. התוצאה הברורה היא שבפסח אני מרשה לעצמי לאכול סנדוויצ'ים, פיצות, לחמניות ושאר מיני ירקות המוגדרים חמץ בכל מקום בו לא נכתב במפורש שאסור. לעומת זאת ביום כיפור, איפה שאין חוק, אנחנו דואגים לאכול בתוך הבית בלבד ובמינימום ריחות, למרות שיש שני תינוקות.
אולי צריך לפנות לחמורי הכנסת שיחוקקו "חוק יום כיפור" ע"מ שיהיה לנו יותר קל.
לסיכום פסח גם הכנו פיצות. זכר לעובדה שכל הפיצריות בסביבה סגורות בחג. פיצה תוצרת בית תמיד עדיפה על פיצה מוכנה מהסופר. למען הסר ספק, גם המבורגר ממקדונלד עדיף על פיצה קפואה.
נ.ב. הפציעה באצבע בעת הכנת הפיצה זה לא "עונש משמים", זה עונש משירלי - לתת לי לפתוח קופסת שימורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה