אחרי התלבטויות רבות, שביט זוחל. כמו אחותו, אלה, גם הוא מדלג על שלבים. זה מתחיל בעובדה שהוא לא רוצה להתהפך. זה ממשיך בעובדה שהוא זוחל קדימה, זחילה אחורה אינה רשומה בלקסיקון שלו. את הזחילה קדימה הוא עושה עדיין ללא שימוש ברגל שמאל, אבל זה משתפר.
מה עושים כשמתחילים לזחול?
זוחלים לעבר הצעצועים שאלה פיזרה בכל הבית, אוחזים בהם ומתופפים או טועמים, לפעמים שניהם לסירוגין. אז מתחילה ההצגה. אלה, האחראית לבלגן, אינה מוכנה לשותפים (שביט) לאחריות לבלגן. עוד פחות כאשר אבא מביט בנעשה. הפעולה המיידית - מכה לשביט.
שביט, שלא הבין למה הגיעה המכה, לא עזב את המגנט. המכה השנייה כבר נעצרה, על-ידי תרתי-משמע.
אחרי קצת גערות על אלה, "גם לשביט מגיע לשחק" ועוד כמה דברים נדושים אבל חשובים, הגיע השלב השני.
למערכה שנייה, אלה הגיעה מצויידת. בארסנל הנשקים יש פה, ישנן ידיים ויש צעצועים מכל הבית. תחילה הפה, שביט קיבל גערות בג'יבריש טהור על כך שהוא מעיז לגעת בדבר מה. בשלב השני, שליפת צעצוע ו-זבנג. שוב פעם לידי,שוב פעם תרתי משמע ושוב פעם סבב גערות.
זהו הסימן לשלב הפרדת כוחות. או הפרדת חיתולים בפי מספר אנשים. שמים אחד על שידת ההחתלה, למטרות החלפת פצצת-סירחון ביולוגית בפצצת-סירחון ביולוגית עתידית. זה לא משנה מי ראשון, השני יקטר וינשוף אוויר כמו אלפקה עצבנית. אלה, יתרון הגיל, גם מסוגלת לזרוק את המוצץ על מישהו / משהו. שביט סתם יבכה בקולי-קולות. איך שלא מסדרים זאת, ישנם שני נעלבים עם חיתולים נקיים, פח עם פצצות סירחון ואבא שמנסה לתמרן ע"מ לשטוף ידיים מהסירחון.
אחרי שטיפת ידיים, הפעם בלי "עזרה" מאלה, חזרה לבלגן. שביט, יתרון (להורים) הקוטן, עדיין יכול להישאר בלול ללא בעיות מיוחדות. אלה כבר הגיעה למטבח במטרה להפוך אותו למטווח.
זמן סידור הבית הוא כ-3 שעות. זמן הבילגון עומד על כ-30 שניות בתנאים מועדפים, שרב כבד וחוסר במים. עבור תנאים יותר ידידותיים לסביבה, הזמן יורד.
כך חזרנו לשלב ההתחלה. 2 תינוקות, בית אחד ובלגן אינסופי בכל האזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה