אך נזכור את כולם
את כל הכיכוחים, השיעולים
הנחירות והחרחורים
גם את החום לא נשכח
אפילו כשהתרופה בפח
אחרי שרומי חשבה שצריך לשטוף את הרצפה עם שירלי, שירלי החליטה שצריך ללכת לרופא. אולי במאה ה-21 יש פתרון לסימפוניה הבלתי נגמרת שמלווה אותנו מספר ימים. אמרה, עשתה וקיבלה הפניה להפוך למסננת, כל הערפדים תפוסים כך שזה סתם למטרות בדיקה.
ביום ראשון - בדיקה והפנייה לקורס מסננות.
ביום שני - קורס מסננות, מועבר ע״י ערפד מומחה.
כשהגיעו התוצאות לרופאה, הגיע הטלפון לשירלי. ״את חולה!״ הרופאה הודיעה לה, ״עכשיו נשאר לנו לברר במה...״ המדע המודרני יודע על כמויות של מחלות, וירוסים ואלרגיות שונות. מה שעדיין לא ידוע זה איך לאתר אותם מספיק ביעילות. חיפוש אחר המחלה הופך להיות חלק חשוב מהמחלה, התרופה יכולה להיזרק לעזאזל, אבל החיפוש... החיפוש הפך למטרה, ושהחולה יתפגר בדרך.
שירלי לא במיוחד אוהבת את שלב החיפוש. מצד שני, לא היתה לה ברירה.
עוד ביקור אצל הרופאה, עוד חשדות לגבי מחלות, עוד רעיונות מוזרים. בסיכום, היא קיבלה הסבר לאיך לזרז את הביורוקרטיה. מתברר שגם הרופאים אוהבים פציינטים חיים, כנראה בגלל שהמתים לא חולים.
ביום שלישי טלפון להפחדה.
ביום הרביעי ההפחדה האמיתית.
רק בערבו של יום רביעי מצאו את דלקת הריאות. החיפוש נעשה לאחר שרומי התלוננה ששירלי נובחת יותר חזק ממנה. בדרך שני הילדים עשו סיבוב בכל האזור ללא מטרה אמיתית וסיימו בנשנוש בורקס וטינוף הרכב.
שירלי, ליתר ביטחון, קיבלה כמות כדורים שלא תבייש את סבתא.
לא ברור כמה הכדורים עוזרים, אבל בין כדור לכדור כבר אין לה זמן לנבוח (להשתעל בשפה רפואית)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה