סוף ה״חופש״

לאחרונה פתחתי שירות הסעות. הלקוחות הינם (כמובן) אלה, שביט ולפעמים אמם. היעדים הם הסבים, הרופא, הגן וחברים. ליתר ביטחון השירות קיבל את הכינוי ״המשגר לצרחן״, מקבלי השירות נהנים ממנו רבות, בעיקר מהעובדה שהסבים הם לא ההורים.

מתברר שבעוד שהמטרה של ההורים הינה לחנך את הילד, לפחות זו המטרה הראשית. הסבים מתייחסים לחינוך בביטול, זה תפקידם של ההורים. חלקם אפילו מוכן להצהיר שתפקידם להרוס את החינוך, לפחות על ההצהרה הזו לא מוכנים לחתום.

בינתיים, הילדים דואגים להרוס דברים לא מוכרים של הסבים. שיחה מסוג זה יכולה להתרחש בכל יום:

״יש לך נעליים ירוקות עם פונפון ורוד ושרוכים זוהרים?״

״יכול להיות, צריך לבדוק בארון הנעליים, למה?״

״כי הנעליים האלו היו ונגוזו.״

״נגוזו?״

״הלכו לעולמם. יותר מדוייק, הסוליה נמצאת מעל לטלפון, הפונפון מטייל עם ילד צמוד אליו והשרוכים נראו לאחרונה באזור המטבח.״

״אההה, זה מסביר למה היה משהו ארוך וסיבי במרק שלי.״

גם הילדים לא טומנים ידם בצלחת, או לשונם בפיהם. אין דבר שיותר מחזק את אמירת הלאו ממכה הגונה. אלה מנחילה ערך זה לשביט, הוא בתורו מוכיח לה שהוא תלמיד מצטיין ובתוך דקה יש שני עכברונים קטנים שרצים בבית. יתרון הדיבור גורם לכך שאלה תסביר מה קרה, שביט יטייל והעונש יתמסמס. לרוב אין סיבה לעונש, שאגה קטנה מאמא מספיקה לחלוטין להמם אותם למספר שניות ואמא נדיבה מאוד בשאגות.

בשעות הערב, בערך עם קרקור הבטן הראשון, מכינים ארוחת ערב. בחלק מהימים זהו אוכל מבושל, בחלקם מחומם, בימי שישי זה ״חומרים בלתי מזוהים לחיזוק הקיבה״, לעיתים זוהי פיצה. לרוב אנחנו נמנעים מדברים שמלכלכים יתר על המידה, ילדים נוטים לאכול בידיים כאשר לא ניתן לאכול ברגליים. עדיין, לפעמים מוגשת מנה מלכלכת. מנה מלכלכת תמיד תביא להסבר המפולפל מצד אלה: ״שביט חזיר ואני חזירה.״ גם הנסיונות החוזרים ונשנים להסביר שחזירים מסיימים בבית הזה על הצלחת עלו בתוהו. לפחות הם יודעים מתי הם אוכלים בחזירות. השלב הבא יהיה להוריד אותם מהרעיון של לאכול בחזירות.

חוץ מבעית החזירות, ישנה בעיית טמפרטורה - האוכל חם. אלה נתנה לשביט הסבר משכנע לעשיית ״פו״: האוכל יהיה קר, אז הוא לא חם.״ זה מדהים כמה נכון המשפט הזה, וכמה הוא אומר כלום במקביל. רק ילד שלא מבין הפכים מסוגל להגיד דבר כזה. שביט הבין מצויין את הרעיון של ״פו״ ועשה ״פו״ לאוויר לפני שהוא לקח חתיכת אוכל נוספת לפה, בצורה מפתיעה החתיכה הייתה חמה.

החום לא הפריע לשביט. זה מבחינתו היווה הפרעה לא תקינה לאוכל, אבל חוץ מלהתלונן בין ביס לביס הוא לא הקדיש לכך חשיבות. במקרה הקיצוני ביותר, הוא לקח בקבוק מים קרים וזרק אותו לאחר מספר לגימות במטרה להמשיך בסעודה. לצערי הוא עדיין עם חיתולים, כך שיוצא לי לראות את הסעודה גם מספר שעות לאחר סיומה, אבל אני לא לבד, את הניחוח מסניפים כל השכנים ועוברי האורח.

לסיכום אני רק אוסיף ״חם לי״. אוגוסט הינו חודש קשה, יותר מדי קשה. המזגן עובד כבר 25 שעות ביממה, הוא קם שעתיים קודם ולוקח לו שעה להתניע. לא צריך לדאוג, חברת החשמל הפכה אותנו ללקוח מועדף, החיוב מגיע עם אפס אחד נוסף - זה שקורא את המונה.