הבעיה בהצעת החוק אינה עצם ההגדרה היהודית, אלא ההכפפה של הדמוקרטיה ליהדות. בפועל זה יוצר שני מעמדות של אזרחים: יהודים ואחרים. אבל זו רק ההתחלה. בהמשך נשאלת השאלה ״מה זה יהודי?״ האם אדם שמקיים רק חלק מהמצוות נחשב יהודי מספיק? מאיזה מצוות ניתן להתעלם לצורך היהדות? אולי השאלה הכי חשובה, מי קובע את הכללים הללו?
אנחנו מגדלים ילדים יהודים, ישראלים, גרמנים, חילונים. הסדר לא ממש נכון, כולם באותה רמה. החוק הנחמד הזה לא יפגע בהם, הם יהודים. החוק הבא, זה שאומר שיהודי חילוני הוא לא מספיק יהודי, כבר ידאג להם. בדרך עוד יהיו כמה הגבלות על הרפורמים - הטרף הקל.
זה מפחיד המדרון החלקלק הזה שאנו שועטים לעברו. זה מפחיד יותר כי אנחנו אפילו לא יכולים לעצום עיניים ולהגיד ״לא ידענו״.
מדינת ישראל צריכה לחזק את אזרחיה. הכוונה היא לכלל אזרחיה, לא רק יהודים. אם מתעקשים, אז רק אזרחים שטרחו להצביע בבחירות. צריך להבין שלבחור זו חובה מוסרית של אזרח. יצירת המדרג בין אזרחי המדינה היא דבר שלא נסבל. רציתי להגיד שלא יעלה על הדעת, אולם סטירת הלחי מהמציאות מפריעה לכך.
חוק הלאום הוא דבר חשוב. מדינת ישראל צריכה להיות בית ליהודים, אבל לא בית-מטבחיים לגויים. מספיק אויבים מקיפים את ישראל, לא צריך להפוך את האזרחים שאינם יהודים לאויבים בעל-כורחם. לא צריך, ובכל זאת עושים, בעזרת חוקים מיותרים.
ביבי בקדנציה הזו הגדיל לעשות, במקום להיות המנהיג השקול והאחראי, הוא רודף אחר הפירסום ולהבות. בדרך, הוא משמיד כל חלקה טובה במדינה.
עכשיו אפשר לקוות רק לטוב, כי תחליף לביבי לא נראה באופק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה