תמיד כשיש בלגן הוא מתנקז לאותו שבוע. אין מצב שנוכל לפזר את הביקורים הדחופים בין שבועות שונים, משהו כמו יום בשבוע להגיע לעניינים האישיים.
בפועל יצא שלשירלי יש מבחן בית להגשה, לאלה יש בדיקות רפואיות דחופות, לי יש עבודה (שם זה קבוע מוגדר בתור דחוף-בהול-לאתמול) ובנוסף פעילות השלמת פערים. ליתר ביטחון הילדים עדיין מגיעים פעמיים בשבוע לשחייה, גם שירלי. מה שאומר שכדי שיהיה זמן פנוי למשהו צריך תכנון.
לתוך הבלגן הזה נוסיף את זה שבימי שישי בבוקר שירלי מלמדת ואני לוקח קורס וקיבלנו 0 עגול ויפה של זמן פנוי. בזמן הזה אנחנו חייבים לבצע שני ביקורים חשובים.
בכדי לזרוע קצת מלח על הפצעים, נוסף טכנאי (שהגיע בדיוק לא בזמן) גיחה למשרד (על ה)פנים לחידוש דרכון של שירלי ונסיונות עקרים לתפוס את הקבלן לצורך תיקון קטן בדירה. את השפיות שלנו יהיה אפשר לחפש בקרוב במאדים, לפחות עכשיו מובן לשם מה שולחים לשם ישראלי.
כאן מתחילה היווצרותו של הר. לא סתם הר, אלא הר הכביסה. זה לא יאמן כמה כביסה מייצרים 2 ילדים וכלב. הכלב מייצר כביסה אפילו בלי ללבוש בגד אחד, זה רק מעצם "העברת גורמי ריח בין החוץ לפנים, ולהפך." כלב אוהב להביא ריחות מעניינים שהוא מצא בחוץ, זה מגעיל. המצב ההפוך, בו הוא מוציא ריחות מעניינים מתוכו החוצה נחשב לנסיון התעללות בכל מי שגר בבית.
הר של כביסה מלוכלכת הוא המצאה ששירלי מכירה היטב, אין יצירה ספרותית שהיא לא ערימת הכביסה המלוכלכת של מישהו. כמובן שכל סופר דואג להאיר את הבוידם של חברו, בשביל זה יש חברים.
הקורס שלי שהוזכר לעיל הינו חלק מרשיון שיט (סקיפר בשפה שאנשים מבינים). בגלל שיש לנו "עודף זמן פנוי" התחלתי את הקורס, האמת היא שזה תוך הנחה שבעתיד יהיה זמן פנוי - על הים בין נמל לנמל. בינתיים זה דואג לתעסוקה נוספת.
את הפצצה הכבדה אני שומר לפוסט הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה