השיפוץ

שיפוץ הוא סיבה מעולה למריבות, כנראה שזו הסיבה שהתחלנו בו. הסיבה השנייה היא שחסרים לנו מקומות אחסון.
הרעיון הכללי הוא להוסיף ארונות. הרעיון בפירוט נוסף הוא לנהל סדרת ויכוחים אינסופית לגבי מיקום הארונות, מיקום המדפים, צבע הארונות ומה אוכלים היום. רצוי לערבב את הויכוח של הארון עם הויכוח של הצלחת וליתר ביטחון להוסיף משהו מהכלב. אין דבר יותר הגיוני מלשאול על האם לפתוח את הדלת לצד או למעלה במקביל לרשימת התוספות של הפיצה. אמנם כבר יש בהיסטוריה בקשה ל-ISO standard פיצה, שנענתה בפרצוף הזוי של המוכר. הפעם זה יותר בסגנון של פיצה פפרוני עם עץ סיבית ולא NDF, לרוב בשלב הזה משהו קורס (האפליקציה של הטלפון או של המוכר) ואז מגיעים להזמנה הגיונית - פפרוני עם גבינה.
בגלל שיש שיפוץ, החלטנו שצריך להעלות את מפלס הבלגן בבית. כך הגיעה אסיה. המטרה היא שנוכל למצוא נושאים נוספים לוויכוח במקרה והנושאים שהשיפוץ העלה נפתרו. אנחנו שני אנשים בוגרים, זה אומר שאי-אפשר להוציא משפט שלם מהפה בלי שילד יחתוך אותו ויגרום לכאוס. הבעייה מתעצמת כשהם מעירים על משהו הגיוני, כזה שלא ניתן לנפנוף מהיר.
אסיה כשמה כן היא, כלבה ששוקלת 6.6 קילו עם רוח גבית חזקה. בקיצור, פרעוש עם 4 רגליים. הדבר הראשון שגילינו לגביה הוא שהיא הייתה מפיקה באופרה, זה כמו הזמרת רק בלי שום חוש לגבי המקצבים. היא נובחת על הכל, ומכל סיבה. יש רק דבר אחד שהיא עושה יותר טוב מלנבוח, לקפוץ. במזל החלפנו את הדלתות בשיפוץ, אחרת אסיה הייתה פותחת אותן בקלות, ע"י ישיבה על הידית. אבל אני אשמור את אסיה לפוסט אחר.
אני אסיים בתיאור המצב הנוכחי של הבית. הסלון הפך למחסן המשני, המחסן הראשי הוא חדר האורחים בו מתארחות כמעט 20 שקיות של דברים לא ידועים. חדר השינה הפך למקום בו לא ניתן לישון, כל נחירה מהדהדת מקיר לקיר. עם מדברים על קירות, זה הדבר היחיד שיש שם, גם המיטה עומדת לזוז לצורך ביצוע ההתקנה.
לסיכום, יש לנו סופסוף נושאים לריב עליהם. כמובן שבסיום כל ריב כזה יש הסכמה על דרך פעולה, אבל חשוב לריב קצת, כדי שלא יגידו שהכל גן עדן.