התברר לנו ששביט לא מספיק גבוה על מנת להתחמק מכלב רודף אוכל. גם שביט רודף אוכל, כך שזו לא הייתה האבסת כלב. שביט החזיק את הסופגנייה ביד, הכלב ניסה להעביר אותה לבטנו, שביט ניסה להעבירה לבטנו הוא. בסיכום, אין סופגנייה. גם אין ריבה על הרצפה, ואפילו לא נשארו שאריות על הידיים.
לגבי שאר השאלות, לא קיבלנו תלונה משביט ואין שידור של דיווח מאלה. זה שקול לצו איסור פרסום של המשטרה, כולם יודעים מי מואשם, אבל הוא לא יכול להתגונן. ליתר ביטחון הם גם עושים נונונו לכל מי שפולט ״בטעות״ את שם המואשם. בין לבין יש מלחמת הדלפות, אבל בשורה התחתונה יוצא שהשוטרים במדינת ישראל הם אהבלים, אחרת איך יש כל כך הרבה עבריינים חסרי שכל?
בערב, לאחר ארוחת ערב אמיתית (המטבח פעיל!!! יש!!!) ומקלחות לילדים, התיישבנו בנחת על הספה. מולנו, בקצה המסדרון, עולים פטפוטים קלים של שני צעצועים שלא רוצים לישון. לאט-לאט הפטפטת משתתקת, לבסוף היא נאלמת דום.
יום ראשון הסתיים. עכשיו ניתן לחזור לשגרה, עד לסופש הבא. לילה טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה