בינתיים חזרתי לתחביב הישן: בישול. תוצאות ביניים היו מקרר מפוצץ באוכל, אף-אחד לא הניח שיהיו שאריות מ-8 מנות כשיש רק שני מבוגרים ושני ילדים. איכשהו מצאנו את עצמנו עם מקרר מלא באוכל שנמצא בקופסאות וסירים, רק לחמם ולהגיש. במשך יומיים זה מה שעשינו - חמם והגש, ותן לסבים שבאזור...
הילדים כבר למדו, הם נהנים מארוחות ערב מגוונות. בשר (לפעמים גם לא ממין טרף), דגים, גבינה לקינוח, נקניק בשביל הטעם, עוגה שאמא עשתה ולפעמים (כשסבתא נמצאת בסביבה) קרמבו.
בסיום ארוחת הערב מתקיים ״מצעד החזירים״. שני הילדים רצים למקלחת, אלה מורידה בגדים בעצמה ונכנסת לאמבטיה, שביט צריך עזרה בלהוריד בגדים וחיתול ובכניסה לאמבטיה. לרוב אין שאריות על האינדיאנים הקטנים לאחר השטיפה הראשונית, אבל את האמבטיה צריך לשטוף היטב בגלל חתיכות מארוחת הערב. הדג היה טעים מאוד, מה שאומר שמגניבים ליקוק לצלחת כשההורים לא שמים לב. או ניגוב הידיים בשיער של הילד ליד, חס וחלילה שלא תתלכלך, בשלב שזה גולש לחולצה של אמא מפסיקים את המסיבה.
עוד תופעה שגילינו בזמן האחרון, שביט הוא דו-חי. שביט מסוגל לבלות שעות באמבטיה. הסברתי את העניין לשירלי, אמנם הרגל מאוד כאבה לי אחר-כך, אבל ההסבר הוא פשוט: ״אמא שלו צפרדע״. רק הערה קטנה, המיטה של בלונדי חמימה, קצת קטנה ויש פרווה בכל מקום, אבל אני כבר נשוי ותיק.
הדבר הנוסף שהשתנה הוא ההליכה לגן. מבחינת הילדים הרכב הוא מטרד, הם אוהבים ללכת ברגל. זה קירקס רציני ללכת עם שני הבנדיטים לגן, ענפים, עלים ולפעמים דברים פחות אלגנטיים מטיילים איתנו. הטיול מתבצע קצת כמו צעד תימני, שניים קדימה אחד אחורה. בין לבין יש גם הסברים על מה נעשה בגן, קורס מזורז לשביט מצד אלה לגבי מה עושים בגן, כולל הסברים מגוונים ולא סגורים. דבר נוסף שהתגלה לי הוא שההבדל בין אבא לקולב הוא שלקולב מקשיבים.
בנימה אופטימית זו אני אסיים הפעם. צריך לשמור קיטורים גם לפרסום הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה