אין דבר שיותר גרוע לשלטון החוק מחוסר היכולת לאוכפו. בעיריית ת״א הפנימו את הבעייה ודאגו לחוק עזר שיאפשר לעסקים להיות פתוחים בשבת, אמנם בדרך הם ויתרו על ה״קנסות״ הקבועים אותם העסקים קיבלו, אבל גם על הפקחים המיותרים.
בא שר הפנים, שעסוק בקידום עצמי למשרד ראש הממשלה, עשה כמה שינויים וגרם לחוק לא ישים. הכנסת מגבלה שאף-אחד לא הולך לאכוף היא מעשה איוולת שאין כדוגמתו. מעבר לצער על חוסר היכולת לקנות פריטים פשוטים בשבת ללא נסיעה ברכב, זה מחייב פיקוח. מי יממן? אף-אחד! לאיש אין עניין במימון שטות. התוצאה היא זלזול בחוק.
במקביל לשטויות מהמשרד על הפנים, משרד החינוך בשיתוף עיריית נתניה מספקים שטויות מסוג אחר. הכרזות שהן בין לא ראויות לסתם חשוכות בנוגע למהי משפחה ומצעד הגאווה. זה לא שאני מתכוון להשתתף במצעד הגאווה בנתניה, הילדים קטנים מדי, אבל אני אשתתף בעתיד. אולי שנה הבאה, אולי בעוד שנתיים, זה יקרה. שי פירון, אפילו שהוא שר החינוך, לא מסוגל לקחת מההורים את תפקיד המחנכים. הורה שרוצה ילדים סובלניים חייב להתחיל בבית.
רק עוד מילה לסיכום: כנראה שהחטופים כבר אינם חטופים, הם מתים! מחיר כבד מדי לשטות של נעורים:(
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה