התופעה לא חדשה. היא מספיק "לא חדשה" בשביל שיהיו כמויות של מחקרים שמראים את הבעייתיות בה, שחברות הביטוח ישימו סעיף מיוחד בחוזה ועוד כמה דברים דומים.
בסך הכל אין לי בעייה עם מעשנים. בדיוק כפי שאין לי בעייה עם מתאבדים אחרים. אם אתה רוצה להתאבד אז קדימה, רק לא בתא המעצר ולא תוך שיתוף אחרים. בנקודה השנייה המעשנים נכשלים. היום היו לי 3 דוגמאות נפרדות, אנשים שאין סיכוי שהם מכירים אחד את השני, מקומות שונים, הדבר היחיד שמשותף ביניהם - מעשנים.
בבוקר בעודי תקוע בפקק ריחה של סיגריה הגיע לאפי. למה? כי ברכב לפני יושב נהג שמחזיק סיגריה ביד שמאל, מפריח עננים של סירחון (יותר מהמכונית שלו) ומאפר על הכביש. בישראל של שנת 2010 זה חוקי. לרוב בשלב שמריחים את העשן כבר אין מה לעשות, אוויר צח לא ייכנס לפני שהמעשן יועיל בטובו לעוף והעברה לסיקולציה פנימית כבר לא רלוונטית כי הסירחון בפנים.
עוברות כמה שעות, שעת צהוריים, הנגר הגיע להתקין את התוספת למטבח. מי שרוצה שייפנה אליי, נגר מעולה. כמו כל נגר גם הנגר הזה מגיע עם שוליה, היום זה היה נער (קרוב משפחה בחופש...) מעשן. במעשן אני לא מתכוון לאחד מאלו שעננת העשן היא כבר חלק בלתי נפרד מהם אלא למישהו שמעשן מספר קטן של סיגריות ביום. בזמן העבודה, בדיוק כשהנגר מבקש שאני אבדוק האם זה נראה ישר או שצריך להוריד / להרים / להזיז, עשן מגיע אלינו. הנגר כב ידע עם מי יש לו עסק ונתן לו משפט קצר שדאג להריץ אותו למרפסת. לי הוא רק אמר חצי בהתנצלות שהמעשנים לא יודעים להתנהג. לצערי לא יכולתי להגיד לו, "תשמע אתה טועה" אפילו "תשמע הרוב לא ככה" אינו נכון. לכל המנסים להתווכח, צאו לבר בתל-אביב, אפילו עם חוק וקנסות אנשים דואגים לעשן.
המקרה השלישי ארע בערב. שעה 18:30, עדיין יש אור בחוץ, העדפתי לשבת בשולחנות מחוץ לקפיטריה ולקרוא עת המתנתי לשירלי. מה שלא לקחתי בחשבון (שוב...) הוא העובדה שאת האזור עם האוויר הטרי הפסדנו למעשנים. תחת הכותרת ש"זה מתנדף מהר" כל מעשן עומד היום מטר מהכניסה למסעדה מפיץ כמויות עשן מדהימות ואין שום דרך להגיד לו להפסיק. גם כשהעשן נכנס פנימה, המעשן מקיים את החוק. לפנות למצפון / טוב הלב של מעשן זה דבר מגוחך (אחרי החוק על הברים אחד הודיע: "לא נעים לכם העשן, אל תגיעו").
כנראה שהאמריקאים יודעם למה יש חוק שאסור לעשן 5 מטר מכניסה לחנות / מסעדה, בכל שטחה ותכלס בכל מקום למעט מקומות שהוגדרו לכך מראש. חבל שבישראל אין את ההבנה שצריך חוק הרבה יותר קיצוני ע"מ להוקיע תופעה זו.
אולי בעתיד, כאשר יהיו פוליטיקאים רציניים, סופסוף יבינו שגם בעישון צריך להילחם (וינהלו את המלחמה בצורה יותר חכמה מאשר המלחמה בתאונות הדרכים)
בסך הכל אין לי בעייה עם מעשנים. בדיוק כפי שאין לי בעייה עם מתאבדים אחרים. אם אתה רוצה להתאבד אז קדימה, רק לא בתא המעצר ולא תוך שיתוף אחרים. בנקודה השנייה המעשנים נכשלים. היום היו לי 3 דוגמאות נפרדות, אנשים שאין סיכוי שהם מכירים אחד את השני, מקומות שונים, הדבר היחיד שמשותף ביניהם - מעשנים.
בבוקר בעודי תקוע בפקק ריחה של סיגריה הגיע לאפי. למה? כי ברכב לפני יושב נהג שמחזיק סיגריה ביד שמאל, מפריח עננים של סירחון (יותר מהמכונית שלו) ומאפר על הכביש. בישראל של שנת 2010 זה חוקי. לרוב בשלב שמריחים את העשן כבר אין מה לעשות, אוויר צח לא ייכנס לפני שהמעשן יועיל בטובו לעוף והעברה לסיקולציה פנימית כבר לא רלוונטית כי הסירחון בפנים.
עוברות כמה שעות, שעת צהוריים, הנגר הגיע להתקין את התוספת למטבח. מי שרוצה שייפנה אליי, נגר מעולה. כמו כל נגר גם הנגר הזה מגיע עם שוליה, היום זה היה נער (קרוב משפחה בחופש...) מעשן. במעשן אני לא מתכוון לאחד מאלו שעננת העשן היא כבר חלק בלתי נפרד מהם אלא למישהו שמעשן מספר קטן של סיגריות ביום. בזמן העבודה, בדיוק כשהנגר מבקש שאני אבדוק האם זה נראה ישר או שצריך להוריד / להרים / להזיז, עשן מגיע אלינו. הנגר כב ידע עם מי יש לו עסק ונתן לו משפט קצר שדאג להריץ אותו למרפסת. לי הוא רק אמר חצי בהתנצלות שהמעשנים לא יודעים להתנהג. לצערי לא יכולתי להגיד לו, "תשמע אתה טועה" אפילו "תשמע הרוב לא ככה" אינו נכון. לכל המנסים להתווכח, צאו לבר בתל-אביב, אפילו עם חוק וקנסות אנשים דואגים לעשן.
המקרה השלישי ארע בערב. שעה 18:30, עדיין יש אור בחוץ, העדפתי לשבת בשולחנות מחוץ לקפיטריה ולקרוא עת המתנתי לשירלי. מה שלא לקחתי בחשבון (שוב...) הוא העובדה שאת האזור עם האוויר הטרי הפסדנו למעשנים. תחת הכותרת ש"זה מתנדף מהר" כל מעשן עומד היום מטר מהכניסה למסעדה מפיץ כמויות עשן מדהימות ואין שום דרך להגיד לו להפסיק. גם כשהעשן נכנס פנימה, המעשן מקיים את החוק. לפנות למצפון / טוב הלב של מעשן זה דבר מגוחך (אחרי החוק על הברים אחד הודיע: "לא נעים לכם העשן, אל תגיעו").
כנראה שהאמריקאים יודעם למה יש חוק שאסור לעשן 5 מטר מכניסה לחנות / מסעדה, בכל שטחה ותכלס בכל מקום למעט מקומות שהוגדרו לכך מראש. חבל שבישראל אין את ההבנה שצריך חוק הרבה יותר קיצוני ע"מ להוקיע תופעה זו.
אולי בעתיד, כאשר יהיו פוליטיקאים רציניים, סופסוף יבינו שגם בעישון צריך להילחם (וינהלו את המלחמה בצורה יותר חכמה מאשר המלחמה בתאונות הדרכים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה