ההיריון כבר בישורת האחרונה. נכון לכרגע יש לחזרזירון עוד מקסימום חודשיים של שחייה נעימה, יותר סביר שהיא עוד חודש מתחילה לנשום בכוחות עצמה. מהבחינה המעשית זה אומר כלום. כמה שמנסים ובודקים וטוחנים בסוף מתקבלת התשובה: "זה יקרה כשזה יקרה".
בינתיים הספקנו להוסיף את הארון למטבח, לריב על איך לסדר את הארון, למצוא פשרה לגבי הסידור, להעיף את הדברים לתוך המדפים הלא נכונים, להעיף את הדברים למדפים הנכונים ובסוף למצוא שחסרים לנו כמה דברים במטבח. החוסרים מתבטאים במכונת גלידה (יש חזרזירון בקרוב...), מצנם (יש פעמים ש"לנו" מתפרש כ"לה" חסר דבר בעוד ש"לי" חסר שקט) ומתקן האכלה אוטומטי לכלב שיופעל ע"י קריאת מחשבות (לא של הכלב).
החדר של חזרזירון נראה כמו חדר לכל דבר, יש ארון, יש דברים בתוך הארון ויש יותר דברים ליד הארון שהיו אמורים להיות בתוכו אבל למי יש כוח לסדר. כמו בכל בית ישראלי טוב גם אצלנו יש את שיטת הסמוך, בגרסתה המורחבת שיטת ה"סמוך לאירוע זה יתבצע". בהתאם לנוהל יום אחרי הזמן הנחוץ הכל יועבר למטה למחסן עד יעבור זעם (או בית) ומשם כל הדברים יגיעו לפח.
בזמן זה שירלי גדלה לא מעט (היא אמרה 3 פעמים לי היום כמה קילו היא הוסיפה כך שאני באמת לא זוכר את המספר). הבטן כבר מאוד לא סימטרית, חזרזירון מעדיפה את השיטה של לבעוט פעם ברגל ימין ופעם ברגל שמאל. מדי פעם זה גם רועד, אולי תהיה לנו לכבוד המונדיאל שחקנית כדורגל (לפני זה היא תצטרך להיכשל בכל מבחן אינטיליגנציה אפשרי כך שזה כנראה לא יקרה).
ההיריון גם גורם לתופעות מעניינות אחרות - המצאת שפה חדשה. למשפט בעברית יש מבנה ברור של נושא, נשוא, פועל וכו'. למשפט של אישה בהיריון יכולים להיות 2 נושאים: הנושא של המשפט המקורי והנושא של המשפט שיצא אחרי התזוזה של העובר בבטן. דוגמה נפוצה היא "אני הו... היא מטיילת לי בצד שמאל.". דיון רציני אי-אפשר לנהל ככה. למען האמת גם שיחת חולין כזו היא בעייתית כמעה, אבל ניתן לקיים דו-שיח חירשים מצויין, כמובן אח"כ צריך לדאוג לפנות את הכלבלב ממיטתו בכדי שיהיה לך מקום לישון הלילה.
הדבר האחרון שחשוב להזכיר הן התכווצויות השרירים. לכאורה לא נורא, לכל ישראלי טוב יש פעם בשנה לפחות התכווצות בגלל המזגן שהודלק בחדר / כיתה / רכב / קניון. מתברר שבהיריון יש תוספת, זה מתחיל ומפסיק בהפרשים קצרים ומשתחרר רק בעזרת מיתרי-הקול. פעולת השחרור האידיאלית היא לתוך אוזנו של בן-הזוג בעוצמה שעולה על אופנוע בעת ההתרסקות לתוך משאית (כל אופנוען בישראל מכיר את הרעש הזה). במקרה ובן הזוג לא ליד לא ניתן לשחרר את השריר התפוס ויש לחכות את מספר השעות עד שהוא יופיע, בינתיים ניתן לחמם את הגרון מעט על הסביבה הקרובה או בטלפון.
לכל הסקפטיים, זה נבדק בשבת ב-8:00 על רגל ימין וב-10:00 על רגל שמאל. מאז למדתי להתעורר מוקדם בשבת ולוודא שפקקי האוזניים תקינים.
בהתחשב בשעה מאוחרת אני אסיים כאן (את התה) ואילו את הכתיבה אני אמשיך ביום אחר עם עוד תובנות חדשות עקב השינויים הבילתי פוסקים שעוברים עלינו (מכונת הקפה הועברה למיקום חדש!!!)
בינתיים הספקנו להוסיף את הארון למטבח, לריב על איך לסדר את הארון, למצוא פשרה לגבי הסידור, להעיף את הדברים לתוך המדפים הלא נכונים, להעיף את הדברים למדפים הנכונים ובסוף למצוא שחסרים לנו כמה דברים במטבח. החוסרים מתבטאים במכונת גלידה (יש חזרזירון בקרוב...), מצנם (יש פעמים ש"לנו" מתפרש כ"לה" חסר דבר בעוד ש"לי" חסר שקט) ומתקן האכלה אוטומטי לכלב שיופעל ע"י קריאת מחשבות (לא של הכלב).
החדר של חזרזירון נראה כמו חדר לכל דבר, יש ארון, יש דברים בתוך הארון ויש יותר דברים ליד הארון שהיו אמורים להיות בתוכו אבל למי יש כוח לסדר. כמו בכל בית ישראלי טוב גם אצלנו יש את שיטת הסמוך, בגרסתה המורחבת שיטת ה"סמוך לאירוע זה יתבצע". בהתאם לנוהל יום אחרי הזמן הנחוץ הכל יועבר למטה למחסן עד יעבור זעם (או בית) ומשם כל הדברים יגיעו לפח.
בזמן זה שירלי גדלה לא מעט (היא אמרה 3 פעמים לי היום כמה קילו היא הוסיפה כך שאני באמת לא זוכר את המספר). הבטן כבר מאוד לא סימטרית, חזרזירון מעדיפה את השיטה של לבעוט פעם ברגל ימין ופעם ברגל שמאל. מדי פעם זה גם רועד, אולי תהיה לנו לכבוד המונדיאל שחקנית כדורגל (לפני זה היא תצטרך להיכשל בכל מבחן אינטיליגנציה אפשרי כך שזה כנראה לא יקרה).
ההיריון גם גורם לתופעות מעניינות אחרות - המצאת שפה חדשה. למשפט בעברית יש מבנה ברור של נושא, נשוא, פועל וכו'. למשפט של אישה בהיריון יכולים להיות 2 נושאים: הנושא של המשפט המקורי והנושא של המשפט שיצא אחרי התזוזה של העובר בבטן. דוגמה נפוצה היא "אני הו... היא מטיילת לי בצד שמאל.". דיון רציני אי-אפשר לנהל ככה. למען האמת גם שיחת חולין כזו היא בעייתית כמעה, אבל ניתן לקיים דו-שיח חירשים מצויין, כמובן אח"כ צריך לדאוג לפנות את הכלבלב ממיטתו בכדי שיהיה לך מקום לישון הלילה.
הדבר האחרון שחשוב להזכיר הן התכווצויות השרירים. לכאורה לא נורא, לכל ישראלי טוב יש פעם בשנה לפחות התכווצות בגלל המזגן שהודלק בחדר / כיתה / רכב / קניון. מתברר שבהיריון יש תוספת, זה מתחיל ומפסיק בהפרשים קצרים ומשתחרר רק בעזרת מיתרי-הקול. פעולת השחרור האידיאלית היא לתוך אוזנו של בן-הזוג בעוצמה שעולה על אופנוע בעת ההתרסקות לתוך משאית (כל אופנוען בישראל מכיר את הרעש הזה). במקרה ובן הזוג לא ליד לא ניתן לשחרר את השריר התפוס ויש לחכות את מספר השעות עד שהוא יופיע, בינתיים ניתן לחמם את הגרון מעט על הסביבה הקרובה או בטלפון.
לכל הסקפטיים, זה נבדק בשבת ב-8:00 על רגל ימין וב-10:00 על רגל שמאל. מאז למדתי להתעורר מוקדם בשבת ולוודא שפקקי האוזניים תקינים.
בהתחשב בשעה מאוחרת אני אסיים כאן (את התה) ואילו את הכתיבה אני אמשיך ביום אחר עם עוד תובנות חדשות עקב השינויים הבילתי פוסקים שעוברים עלינו (מכונת הקפה הועברה למיקום חדש!!!)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה