יום אחרון של חנוכה. רגע לפני ששוכחים את הנרות, הסופגניות, הלביבות והשרפות. עצרתי רגע לחשוב מה היה לנו בחג.
כמובן שריפה של הכרמל. שריפה כזו גדולה גורמת לאנשים להוציא את הטוב שבהם בתרומה ואירוח. לעומת זאת לזוללי הנבלות (עיתונאים כמו שהם מכנים את עצמם) היה זמן לשפוך דם. הרבה דם הם שפכו בזמן השריפה כשזה לא היה מתאים, יותר מאוחר הם שינו כיוון ושפכו דם נוסף, רק אחרי שכבתה האש אפשר היה לכוון את להקת הצבועים הזו לאשמים האמיתיים. יום נוסף והם עסוקים בלחפש טרף חדש.
לא על השריפה הזו כדאי לדבר. בחג הזה הייתי בכמה הדלקות של נרות, בעברית שריפות קטנות. הראשונה הייתה כי מישהו נזכר באמצע מסיבת ימי ההולדת המשפחתית של החודשים ספטמבר עד נובמבר בכך שעכשיו חנוכה.
מייד מארגנים נרות, לא בטוח שבכמות הנכונה, אבל למי אכפת. גפרורים ע"מ להדליקם, את השמש הכי קשה לנעוץ, ולכן הוא לא ימוש ממקומו, אליו הוא הוכנס לא בוער. לפעמים, אפילו בעזרת הסכין לא ניתן לגלף את שאריות דונג.
קצת אש, עוד קצת אש - במקום האלכוהול שחסר, ושירי חנוכה שמושרים בקנון לא מתוכנן. פה המקום להסביר מה זה אומר "קנון".
במצב תקין קנון אומר שישנן כמה קבוצות ששרות וההפרש ביניהם נשאר קבוע. במשפחה זה אומר, ישנם כמה בודדים ששרים, ההפרש ביניהם לא קבוע (הוא תמיד קיים כך שזה גם לא 0), המילים הן חלק נסבל מהשיר. בניסוח הברור יותר השיר סובל מהשיבוש שלהן. המנגינה, כמו שאבא שלי נוהג להגיד: "כשמתקרבים אליה, תגידו שלום". אם אלה תחשוב ש-"להלהלה" זו מילה בעברית, אני לפחות אדע מהיכן זה צץ.
בסיכום חזרנו הביתה עייפים אך רצוצים.
ביום למחרת קיבלנו הדלקת נרות כדת וכדין, לפי כל כללי הטקס שזכרו בעל פה. הווה אומר, אל תגיד את התפילה בצורה ברורה, פן תתוקן על שגיאה שלא בטוח שהיא שגיאה. את השירים יש לשיר כמו שאוכלים דג - משאירים רק את הראש והזנב. בקיצור איפה שרש"י שכח משהו, יש לעזור לו לפרש, לשנות ולעשות שמח מהיהדות. נכון זה נוגד את הדיבר האחד-עשרה (לא תהנה), אבל זה מהנה.
עוד מספר ימים עוברים ויש הדלקת נרות בגן של אלה. אלה שהבינה את רעיון המסיבה אחרי 10 דקות, החליטה לעבור לשלב היותר חשוב. אוכל. סופגנייה, עדיין לא נמצאת בתפריט (אולי אם שמים בבלנדר ניתן להגדיר אותה כנוזלית מספיק) ולכן היא קיבלה אוכל מזין. ההורים קיבלו סופגנייה, בהמשך הערב רפי גינת הוכיח שזה שקול לקערת קורן-פלקס שנחשבת לארוחת בוקר. אולי כדאי לנסות את הרעיון, לאכול קורן פלקס בחנוכה, גם זה משמין...
מייד מארגנים נרות, לא בטוח שבכמות הנכונה, אבל למי אכפת. גפרורים ע"מ להדליקם, את השמש הכי קשה לנעוץ, ולכן הוא לא ימוש ממקומו, אליו הוא הוכנס לא בוער. לפעמים, אפילו בעזרת הסכין לא ניתן לגלף את שאריות דונג.
קצת אש, עוד קצת אש - במקום האלכוהול שחסר, ושירי חנוכה שמושרים בקנון לא מתוכנן. פה המקום להסביר מה זה אומר "קנון".
במצב תקין קנון אומר שישנן כמה קבוצות ששרות וההפרש ביניהם נשאר קבוע. במשפחה זה אומר, ישנם כמה בודדים ששרים, ההפרש ביניהם לא קבוע (הוא תמיד קיים כך שזה גם לא 0), המילים הן חלק נסבל מהשיר. בניסוח הברור יותר השיר סובל מהשיבוש שלהן. המנגינה, כמו שאבא שלי נוהג להגיד: "כשמתקרבים אליה, תגידו שלום". אם אלה תחשוב ש-"להלהלה" זו מילה בעברית, אני לפחות אדע מהיכן זה צץ.
בסיכום חזרנו הביתה עייפים אך רצוצים.
ביום למחרת קיבלנו הדלקת נרות כדת וכדין, לפי כל כללי הטקס שזכרו בעל פה. הווה אומר, אל תגיד את התפילה בצורה ברורה, פן תתוקן על שגיאה שלא בטוח שהיא שגיאה. את השירים יש לשיר כמו שאוכלים דג - משאירים רק את הראש והזנב. בקיצור איפה שרש"י שכח משהו, יש לעזור לו לפרש, לשנות ולעשות שמח מהיהדות. נכון זה נוגד את הדיבר האחד-עשרה (לא תהנה), אבל זה מהנה.
עוד מספר ימים עוברים ויש הדלקת נרות בגן של אלה. אלה שהבינה את רעיון המסיבה אחרי 10 דקות, החליטה לעבור לשלב היותר חשוב. אוכל. סופגנייה, עדיין לא נמצאת בתפריט (אולי אם שמים בבלנדר ניתן להגדיר אותה כנוזלית מספיק) ולכן היא קיבלה אוכל מזין. ההורים קיבלו סופגנייה, בהמשך הערב רפי גינת הוכיח שזה שקול לקערת קורן-פלקס שנחשבת לארוחת בוקר. אולי כדאי לנסות את הרעיון, לאכול קורן פלקס בחנוכה, גם זה משמין...
שריפה נעימה לכולנו, לאלה ששוחטים ולאלה ששמים את הפוליטיקאי שנשחט על האש. אילו רק היינו עושים משהו במקום לברבר את עצמנו לדעת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה