קנינו ברווזי-אמבטיה.
להקה של 6 ברווזים בצבעים שונים, מצפצפים (כשאין בהם מים) ובסך הכל נחמדים. הסיבה שצריך ברווזים היא שאת האמבטיה היומית אני עושה.
כמו רוב הדברים לגבי ילד, גם הברווזים הם בשביל ההורים, האבא במקרה הזה. הברווזים היו משחק נורא נחמד, לא ברור כמה אלה נהנתה מתוספת של 6 דברים שצפים (לפעמים הפוך) בתוך האמבטיה שלה. האבא שלה מאוד נהנה להשיט אותם מסביב, לקחת אחד ולצפצף בו בשביל שהיא תנסה לתפוס, להניח אותם עליה. בשלב זה ראיתי משהו מאוד חשוב.
אלה ירשה מאמא שלה לפחות תכונה אחת. היא הצליחה להטביעה את אחד מהברווזים תוך שימוש בלשון בלבד.
אחרי זמן מה התחלתי להוציא את הברווזיה. השיטה היא מי שעף למים (שווה ערך לאלה העיפה אותו) יוצא. אלה מבחינתה גם ניסתה (בהצלחה לא זניחה) להוציא את המים מהאמבטיה.
הברווז האחרון ששרד הוא הכתום.
הברווזים, כמו צעצועים נוספים וכמו ההצגות והסרטים לילדים, יותר מעניינים את ההורים שמחוייבים לגרור לשם ילד, לפעמים בוכה, לפעמים אפילו ישן, רק בשביל להכנס.
בטח יום אחרי זה בגן השיחה נשמעת ככה:
"אתמול אבא הביא לי ברווזי אמבטיה"
"וואו איזה יופי, איך הם?"
"אני עדיין לא יודעת, הוא שיחק איתם כל זמן האמבטיה, וברגע שאני רציתי לגעת בהם הסבון נכנס לי לעיניים ועד שנפתרתי ממנו, אבא חזר לשחק בהם..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה