מסיבת יום ההולדת נגמרה. סידור הבית ימשך כמה ימים, אבל גם זה יגמר. למען הסר ספק, נעשתה לאלה בדיקת דם ראשונה על הבוקר, רק שהיא תבין שהחגיגה נגמרה.
אלה מצדה חייכה, הסתכלה בעניין על האצבע, המחט, הדם והמבחנה. בסוף הבדיקה, לפני שיצאנו, היא עוד חייכה לאח שלקח לה דם. החיים הטובים של ילד.
עד שהגענו לגן היא כבר הורידה את הפלסטר מהאצבע ושיחקה בו. בגן היא כמובן הודיעה שהיא רוצה את השלמת האוכל שלה. יום רגיל, ללא קשר למה שהיה אתמול.
באתמול, יום שבת, אפשר להגיד שישנו. זו הפעילות שביצענו רוב היום. בחלק שבו היינו ערים הייתה מסיבה לאלה.
בגיל שנה הילד לא ממש מבין את הרעיון. ההבדל בין מסיבת יומולדת להתפלשות במים של הכלב לא ברור, אלה הדגימה זאת ליתר ביטחון. המסיבה מיועדת להורים, משהו בסגנון חזרה גנרלית לשנים הבאות.
מתוך המתנות שהיא קיבלה, היו הרבה, נראה שהיא הכי נהנתה מהקרטון של האריזה. יכול להיות שזה קשור לעובדה שכולם, חוץ ממנה, שיחקו במתנות. לי אישית זה נראה כמו שהיא יותר אוהבת את מה שניתן להשמיד, אומרים שזה משתנה עם הזמן. יכול להיות שמה שמשתנה הוא כושר ההשמדה, נחיה ונראה.
בזמן האוכל, אין מסיבה בישראל בלי אוכל לפי 5 אנשים ממה שהוזמן, אלה דאגה לעשות עיניים לסבתא. התוצאות לא איחרו להגיעה, הסבתא נשארה רעבה, למרות הצלחת המלאה שהיא לקחה. אלה ש"לא אכלה הרבה" לפי מדד סבתא, נזקקה לסיוע קל ע"מ שלא תגלגל. אחרי דקה זה התהפך, היינו זקוקים לסיוע מצד אלה, שתנוח קצת.
לקראת סוף המסיבה, השלב בו כולם מתפזרים וההורים שואלים את עצמם "לאיפה נעלם ה..." אלה התעייפה. זה מצחיק לראות אותה עייפה, היא לא מצליחה לעמוד, נופלת, מנסה להזיז איברים לא בתיאום, אבל לא מוכנה לישון. ה"לישון" מפחיד אותה. יכול להיות ש"מפלצת יום-ההולדת" תבוא מוקדם יותר ותגנוב לה שעה מהיומולדת. לך תסביר לילדה שעדיין לא מדברת שהיום מתחלף ב-0:00, גם אם תגיעה "מפלצת יום-ההולדת".
אחרי שכולם הלכו, השכבתי את אלה במיטה. בכי הקיטורים נבלע, לפני שהספקתי לסגור את הדלת, בנשימה סדירה של שינה. תם יום ההולדת הראשון. טכנית, באוכל שהגיע כעבור שעה עוד היה מהיומולדת, רק שלא היה כוח.
זה היה יומולדת מיוחד, היחיד שנעשה ללא אחים. משנה הבאה ימי-ההולדת יהיו מרדף אחר כמה פושעים קטנים ומחותלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה