יום כיפור התחיל ב"שניצל כיפורים". במקור היה תרנגול כפרות. התרנגול שודרג לשניצל וכך נולד שניצל כפרות. אצלנו השניצל קיבל שדרוג לשניצל טעים, צוואר לבן למי שמבין. כך סיימנו עם "שניצל כיפורים".
ע"מ להכין את השניצל נדרשות שתי רגליים זמינות. משימה מאוד לא פשוטה כששביט דורש אוכל כל 3-4 שעות, שירלי צריכה לשאוב בהתאם לדרישתו של שביט, אלה מתרוצצת כמו הוריקן ורומי מסתובבת עם צעצוע בפה מחפשת מי פנוי למשחקים. בקיצור תפסתי את פרק הזמן בו הם העסיקו אחד את השני, למטרות השריית הבשר. לאחר מספיק זמן, בזמן בו כולם ישנים, הכנה של ציפוי השניצל.
הטיגון, שנעשה אחרי המתנה מקוצרת, התבצעה כשאלה בודקת "מה במחבת?" ושירלי מסיימת האכלה נוספת. יש גבול לכמה מזל אפשר לקבל ביום אחד.
השניצל היה מוכן בזמן, בדיוק בכניסת החג. האנטי-פסטי - לא. אלה הייתה גם מוכנה וגם רעבה, לכן בחרנו בארוחה צרפתית. זה אומר, אוכלים מנה ומחכים. בפועל יצא שאוכלים שניצל, מחכים עד לבוקר (12:00 בבוקר) ואז אוכלים את האנטי-פסטי. למי שדואג, הצום היה קל. הוא נשבר לפני שהתחיל בגלל שחיכינו לברר האם יש לנו 2 מנות לארוחת ערב.
אחרי האוכל, צריך לנצל את החג. יצאתי עם אלה לסיבוב בשכונה. ביציאה מהבית כבר ראינו מה קורה. תחילה "בום!!!", מייד ירדה כמות האור על הכביש (עדיין כמות שמצריכה משקפי-שמש) ואז התברר מה העניין. ילד אחד וזוג אופניים אחד פגשו את העמוד של התאורה. למי שתוהה "איך???", צריך בירור מול פרויד. אין סיבה שרוכב אופניים עם ותק של יותר מ-10 דקות יעשה שטות כזו.
עדיין, פתיחה טובה. המשכנו לסיבוב, יום כיפור הינו חג לכל מי ששונא מכוניות מרעישות ברחוב. זהו גם זמן מעולה להיפגש עם כל מיני אנשים, בעיקר אלו שלא יוצא לראות ביומיום. נפגשנו עם כמה ואז התחלנו את ההליכה חזרה הביתה. עד ההגעה לבית, אלה נרדמה. לקחתי ילדה ישנה לתוך המיטה, כל התגובה שקיבלתי הייתה פקיחת עין תורנית וחזרה לשינה.
בבוקר, לאחר לילה של שינה בהפסקות, ההוריקן חזר לפעילות מלאה. ריצה בבית, ליטוף של הכלב, הבאת צעצוע לכלב והזזת כל הדברים בבית סנטימטר אחד ימינה. זהו בערך הזמן בו סבא התייצב, במטרה לעזור לבלגן. זה אמנם עייף את אלה בטירוף, אבל גם אותנו. בסיכום הבוקר צנחנו לשנ"צ חטופה של כמה שעות.
המשך היום היה די רגוע. יום כיפור אמור להיות מענה, כתוב "צום ותענית", למרות ברכת ה"צום קל" שמפטירים לכל עבר. חסכנו מעצמי את הצום, שירלי פטורה בגלל ההנקה, אלה ושביט קטנים. אם חוסכים בצום, אפשר גם לחסוך בתענית ולהנות משבת רגועה בבית.
אז נהננו בשבת.
יום ראשון, 9 באוקטובר 2011
יום כיפורים
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה