שבועות עבר, למעט חום קל של שביט, לא נרשמו אירועים מיוחדים.
טקס שבועות התנהל כהרגלו, כל הדברים הטיפוסיים עברו על הבמה. שביט היה מהופנט, למרות שאנחנו לא בטוחים האם לטקס עצמו או לאנשים שהיו שם. אלה, כשסבה מזדנב מאחוריה, רצה בכל השטח, מנסה לתפוס את היקום האבוד. טירונות כדת וכדין לסבא.
כמו בכל טקס גדול, רמת העניין ירדה עם הזמן. בדקה הראשונה זה היה נראה מבטיח, מייד אחר-כך - הנפילה. היה נראה כאילו הטרקטורים פספסו את הקהל. כמו ההסבר בהארי -היה אפשר לחתוך את הראש של ניק במכת גרזן אחת חלקה במקום ב-47 מכות, שהשאירו אותו עם מעט צוואר. נסיעה על האנשים הייתה חוסכת מהם שעה עינוי, אבל זה תמיד חשוב לבוא לטקס של שבועות, אפילו רק בשביל לראות מספר חזירים של "ניסוי באריכות-ימים". לפי הלך הרוח בקהל, החזירים משמשים בתור המזון שאמור לספק זאת.
ביום שלאחר מכן, דהיינו שבת, התקיים ה"יריד". בירה מסוג "ראסטביר" (עקב טעם הלוואי של החלודה מהצנרת) ליד נקניקיות והמבורגרים בלחמניות עם "כרוף כבוש". ליד מתקני משחקים ובלגן לא נורמלי של ילדים מתרוצצים, מוסיקה לא קשורה ועשן בגלל טעות של הרוח. חגיגה לאלה שרצה לראות דברים מעניינים. קצת פחות חגיגה לשביט. הבחור נפגש עם חברה שלו. בתחילה מתנשקים בעזרת כדור, בהמשך ללא הכדור ולבסוף - חילופי צביטות הדדיים. כנראה שזו תחילתו של סיפור אהבה.
לסיכום היום הכנסנו שני תינוקות עייפים למיטות, תוך 5 דקות הם נרדמו עד לבוקר.
יום האחרון של חגים לשנה התחיל, כרגיל, בצעקה. שאגות האוכל שבוקעות מחדר הילדים הן תופעה ששייכת לגן-חיות, רק שפה החיות הן שני תינוקות חמודים. קמנו (עד כדי שירלי קמה ואני חזרתי לישון) לשעשע את הפושעים הקטנים, אחרי כשעה התעוררתי מספיק כדי לבצע מקלחת סדרתית. דהיינו, אני (מי שסובל כשהמים לא מספיק חמים - ראשון), אלה, שביט ושירלי ברצף.
ארגנו ילדים בבגדים יפים - ולסבים. בדרך נכנסה עוגייה (וכנראה קצת אוכל של רומי) לבטן של אלה, בקבוק לבטנו של שביט וקפה (למרות שאני לא מוכן להתחייב שזה מה ששתיתי) לבטננו. הגענו עם נחירות קלות מהמושב האחורי ונחירות כבדות, שאינן קיימות, מהמושב לידי.
זה לקח לאלה צעד אחד עד שהיא השוויצה בשמלה שלה, ובתחתונים של השמלה בדרך. שביט, גבר מצוי, העדיף למלא את המכנסיים החדשות בחרא, מה אני אגיד - צודק.
אחרי סיבוב הדאווין אלה עברה למופע העיקרי: הזזת כל, אבל ממש כל מי שהיה בבית, בהתאם לעקרונות שלה. מי שהעיז לסרב - חטף. בבוקר זו הייתה רומי, שלא באה בעקבות אלה למרות הרצועה. אלה לא היססה, 2 מכות (מהירות) על הראש של הכלב, גערה ממני ונגמר הסבב. בהמשך היום, לאחר הגערה, אלה עברה לטקטיקת הגערות בעצמה. אין דבר יותר הזוי מלחטוף גערות בג'יבריש שוטף, אבל זה מה שהיא עשתה לכל מי שלא ציית לה.
בסיכום היום (18:30) העברנו שני תינוקות במצב ישן מאוד מהרכב למיטות. שביט עוד קם בלילה לארוחה, אלה ישנה עד הבוקר.
כך הסתיימה לה עונת החגים, עכשיו להרצה הפרועה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה