חנוכה - או מה נשתנה הלילה הזה

כמו בכל שנה חנוכה נפתח בסופגניה. אהה, ועוד אחת, ועוד איזה שתיים לאיזון, ו... ואז מגיע הנר הראשון (של חנוכה...), כמה ברכות לא רציניות על הנרות ושוב אוכל.
יומיים לתוך חנוכה כבר ברור לנו לחלוטין, זה החג של השרברבים. סתימות בצנרת הביוב של הבית וסתימות בצנרת הביוב של הגוף, אבל בכל מקרה סתימות. בצורה לא מובנת, זה לא מפריע לי לקחת דגימה מכל סוג סופגניה שיש באזור.
כידוע, אסור לחמם סופגניות במיקרו. הסיבה, הריבה רותחת. כמובן שלכולם זה ידוע מנסיון שבוצע לאחרונה אתמול (או לפני פחות זמן) והם "רק לקחו את הסופגניה".
אחרי מספר לא מבוטל של דגימות (אני לא בטוח אם של סופגניות או אסלות) אני יכול להגיד בודאות: היוונים נצחו.
החשמונאים אמנם סילקו את אנטיוכוס, אבל אנחנו עדיין משלמים את המחיר. 8 ימים בשנה לאכול בתאוותנות לא מבוטלת מוצרים שגורמים לכל דיאטנית (למעט אם היא גם עו"ד) להתקף לב. זה עוד לפני זמן השריפה היומית: נסיון להדליק נרות בחנוכיה תוך הרחקת ילדים מהגפרורים וכלב מהילדים והגפרורים.
היוונים כבר לפני 2000 שנה לא זכרו את המפלה. הם ויתרו על ארוחות האבל המסורתיות עוד הרבה לפני-כן. אולי לפעמים הם מרימים כוס אוזו לזכרו של יהודה המכבי. ההוא ששחרר אותם מעולו של אנטיוכוס, גם הם סבלו ממנו. בכל מקרה זה לא יותר מפעם בשנה.
היהודים, שמאז הספיקו ללכת לגלות ולחזור, עדיין דואגים לאזכור השנתי. להבדיל מפסח, סוכות, שבועות ואפילו פורים וטו בשבט, אין שום הודעה בכתב בתנך על חנוכה. להבדיל מכמה מועדים אחרים, זה נמשך יותר מ"יום האבל השנתי" לתזכור. בחנוכה יש 8 ימים להתעללות בבני-משפחתך הקרובים ע"י שימוש בנשק לא קונבנציונלי. זה כמעט כמו לשלוח אנשים לאכול רק במק-דוגלנד (זו לא שגיאת כתיב, באמת הטעם שם הוא של כלב טחון) את כל הארוחות שלהם.
אם לפלסטינאים היה רצון להשמיד את ישראל, הם היו מחלקים רכבים ופותחים בורגריות בכל הארץ. כל ישראלי שתקוע בפקק היה דואג לתקוע חתול-משומן-היטב לקיבתו ותוך פחות מעשור לא יהיו יותר ישראלים בישראל.