אני אעזוב את התהייה למה זה בכלל חג, או מה לעזאזל אנחנו חוגגים, הבלוג משנה שעברה דן בכך. השנה זה שאלת זיהום האוויר.
שבועיים של מדורות, חלקן צמודות אחת לשנייה זה זיהום אוויר נוראי. בנוסף בחלק (שמדגדג את ה-100 אחוז) הוכנסו דברים שלא אמורים להיות במדורה. כל גן חייב מדורה עצמאית, משהו לא יהיה תקין אם לא ייצלו מספר ידיים ורגליים צעירות. בתור מבוגרים אנחנו נדרשים לוודא שהילדים לא יעשו יותר מדי שטויות, הכוונה היא לדאוג שלא יהיו פציעות רציניות. שריטות מקוצים (שגם אלוהים לא יודע מאיפה הם הגיעו) אינן בעייתיות, אפילו השפשוף מהתרסקות של מספר ילדים אחד על השני כבר לא מעניין.
המדורה של הגן של אלה הייתה ביום א׳, הרבה לפני לג בעומר - כדי שיהיה נוח. למדורה הוזמנו ליצניות כדי לשעשע את הילדים (או להקל על ההורים). בפועל הילדים נהנו מהחברים שלהם, רצו ללא שום כיוון הגיוני ואכלו תערובת של אוכל שאפילו חזיר לא היה מוכן לאכול. נקניקיות עם נוזל זרחני (מיץ כלשהו) ליד חמוצים ואדמה בתוספת מרשמלו ומרשמלו מפוחם תפודים מהמדורה ועוגת קצפת. אחרי כל הנסיונות לשמור כשרות, בסוף נפלו על סעיף קטן של קצפת לעוגה, הילדים לא התלוננו.
ביום ד׳, בתאריך הנכון, הייתה המדורה של הגן של שביט. מדורה הרבה יותר צנועה, אבל מבחינת הילדים זה היה הרבה יותר. בגיל של שביט עדיין לא מבקרים חברים בכל יום, כך שפגישה עם הילדים וההורים מחוץ לגן זו מסיבה. הילדים בילו בלרוץ, לעשות רעש וחלקם אפילו אכלו משהו. שביט לא היה מאלו שטרחו לבזבז זמן על האוכל, יש חברים שאפשר לשחק עימם, האוכל יחכה. כשהגענו לבית (מחזיקים את שביט בצורה שהוא לא ייגע בשום דבר מיותר) שביט נזכר שהוא רעב. למזלנו המו״מ היה קצר, שביט קיבל את העובדה שהוא חייב מקלחת לפני האוכל, זה לא היה בגלל שהוא הרגיש מלוכלך (ודביק ויותר קרוב ללהיות תפוד מהאש מאשר ילד), זה כי הרעב החליש את יכולת המיקוח.
בסיכום הוא אכל חצי סנדוויץ׳, אלה חטפה מלפפון חמוץ לקינוח ואיכשהו שביט גם לקח את הרעיון.
סה״כ שתי מדורות בשבילנו, אבל אנחנו לא היחידים. משהו לא נראה לי הגיוני בכמות המדורות, אבל לשנות כיוון יהיה קשה יותר מאשר להסביר לישראלים שלא עושים פיקניק של יום העצמאות על אי-תנועה באמצע כביש סואן. הדבר האופטימי היחיד שיש לי להגיד הוא ששנה הבאה זה יתמשך יותר משבועיים.
את החג עצמו עשינו בצורה יותר רצינית - בשר על האש עם חברים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה