חשבתי שכך, אבל זה לא כל כך פשוט למצוא מסעדה שמגישה קנגורו. האוסטרלים אינם מחשיבים אותו למשהו אכיל. אמנם אפשר למצוא את בשרו בסופר, אבל ההרגשה היא שזה כמו בשר סוס באנגליה - מכירים בקיומו ומתייחסים אליו כמו לקניבליזם.
שאלתי במשרד לגבי מסעדה מתאימה, קיבלתי תשובות על אזורים, אבל מיד עברו לאיפה כדאי לבלות ולבצע קניות. כך מצאתי את עצמי מסתובב בשוק ביום שבת בשעות הבוקר המאוחרות, מבצע קניות של מתנות לילדים, גרביים בשבילי ולבסוף גם דואג לעצמי לא. בוקר אנגלית טיפוסית, בייקון עם ביצה על טוסט. לזכותם ייאמר שזה לא היה רע, אבל אני מכין שפק יותר טוב.
לאחר הטיול חזרתי למלון, גיליתי שהחדר בשלבי ארגון אז ברחתי לפסטיבל מקומי למען האבוריג׳ינים (לא בטוח מה המטרה, אבל זה נחמד לראות את היחס). התבשלתי בשמש חורף קרירה עד שנמאס וחזרתי למלון לצורך הירגעות וא. ערב. האמת שכבר נהיה די מאוחר ולא ממש היה לי כוח לטיולים אחרי השוק. בסוף פרשתי למיטה תוך דאגה שלא יטרידו את מנוחתי למחרת בבוקר.
בראשון בבוקר התעוררתי מאוחר, שבת של המקום, ומיהרתי למרכז הקניות הגדול. המטרה למצוא דברים לא ברורים ואולי לטעום קרוקודיל או קנגורו על הדרך. בפועל על הדרך היה רטוב ומגעיל, טפטוף שמדי פעם נחלש לכלום ומדי פעם מרטיב את האף ליווה אותי כל הדרך. לבסוף הגעתי למחוז חפצי, עברתי בין החנויות ואפילו מצאתי מעיל גשם לעצמי! הכוונה היא לניילון דקיק בצורת מעיל שכל מטרתו היא שלא תירטב, זה קצת מחמם יותר מהרצוי, אבל זה מונע את הצורך במטרייה. זה גם מוריד את כמות השאלות של ״לא קר לך?״ בהמון. לרוב מי ששואל שאלה כזו נמצא בהקפאה מוחית, זה מאוד הגיוני שאם לך קר בישראל אז גם לאוסטרלי שמדבר איתך בוידאו גם קר.
יצאתי עם מספר דברים, אבל עדיין ללא טעימה מהקנגורו.
נכון שראיתי בשוק נקניק קנגורו, אני מתכנן עליו. נכון שבאיזה מסעדה ויאטנמית ראיתי נודלס עם קנגורו (למה נודלס? כדי שלא יהיה צריך לשים הרבה?) אבל זה לא היה בצלחת מולי.
כך בליל ראשון, אחרי חיפוש באינטרנט, מצאתי כתובת. חיפשתי בגוגל ומצאתי שאני יכול תוך 25 דקות להגיע לשם בהליכה. יצאתי לרחובות מלבורן בלילה מטפטף בחיפושי אחר הקנגורו החמקמק. מלבורן היא לא תל-הביב, הרעש לא מציף אותה ללא הגיון וגם הלכלוך לא דייר שלה. זה קצת מוזר לטייל בעיר שנראית כמו קריית-השרון ויש בכל פינה מסעדה / פאב / קפה / חנות נוחות פתוחה. הכל שקט ורגוע, אני מתקדם לאיטי בהתאם למפה בטלפון, לבסוף הגעתי.
מלון ופאב, החוקים של אוסטרליה דואגים לשטות הזו. מבחוץ נראה סגור ומת, חסרה רק מצבה. לפי שעות הפעילות בשלט, המקום פעיל. נכנסתי בחשש מה, עוד אכזבה במרדף אחר הקנגורו? לא, המקום מלא. התאורה מספיקה בכדי לא להפיל דברים, אין ריח של סיגריות - אני לא בישראל.
ניגשתי לביצוע ההזמנה: פילה קנגורו ופיינט סיידר. התשובה שקיבלתי הייתה מגוחכת, אין פיינט סיידר. הוחלף בבקבוק.
המנה הגיעה אחרי מעט זמן. אני חייב לציין שזו אינה הארוחה הטובה ביותר שאכלתי כאן, אבל זו כן הארוחה המעניינת ביותר. בשר קנגורו הוא משהו מוזר, זה לא כמו שום בשר אחר שאכלתי. אם תהיה לי הזדמנות, אני אנסה פעם נוספת, אבל לא נראה לי שאני אעשה שוב את ההליכה המוזרה הזו בעקבות הקנגורו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה