יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

יום כיפור - והשוודי שהציל אותי

הסופש הטבעוני השאיר אותי עם כאבי שרירים כמו שפעת ליום נוסף, אבל זה עבר. התובנות המעניינות היו שהרבה יותר חסר לי לחם, גבינות ומוצרי חלב מאשר הבשר והקפה. זה אמנם לא צום כיפור כהלכתו, אבל זה עונה יפה על סעיף התענית. פעם בעשור אפשר לעשות משהו לגבי יום כיפור.

לא מצמצנו ויום כיפור הגיע. בערבו דאגתי לדברים הרגילים, בשר על האש לארוחה המפסקת, שפק לארוחת הבוקר. במקביל שירלי דאגה לארוחת הלילה והצהריים. בסך הכל, לא יותר מדי אוכל.
בערב, מייד אחרי האוכל, הילדים כבר רצו לקחת את האופניים. ביקור קצר במחסן, וידוא שמעלית השבת תקועה בקומת הכניסה (זה לא יום כיפור אם המעלית מתפקדת בפיקוד שבת!) ויצאנו. אלה באופניים ללא גלגלי עזר, שביט עדיין עם ואני ברגל. זה החזיק מים ל10 מטר עם סופה גבית.
מתברר שלרדוף אחריהם ברגל לא יתאפשר. חזרה למחסן, איבוד שביט (הוא נסע להסתובב 100 מטר יותר רחוק מהמקום שביקשתי ממנו) ומציאתו, אופניים שלי, ניפוח אוויר ולדרך.
אחרי נסיעה חסרת מטרה של יותר מחצי שעה ברחבי קרית השרון הילדים החליטו שהם רוצים לשחק בגינה. זה מאוד הגיוני, כל החברים שלהם גם בגינה, וייתרון נוסף הוא שכל השכנים מתקבצים שם לשיחה. מדי פעם נאלצנו לשלוח ילד שורר חזרה לחבריו, זה לא הפריע לנו לעמוד ולדבר שם כמעט שעתיים.
בסוף חזרנו הביתה, ארוחת לילה, מקלחות ושינה. לאלה הסדר היה טיפה שונה, היא הספיקה להירדם לפני המקלחת, בזמן המקלחת ואחרי המקלחת, הכל בפחות משעה כולל אוכל.

בבוקרו של כיפור גילינו עוד תופעה מעניינת, אין VOD. זה היה די מטריד, אבל השפק כבר מוכן והילדים רעבים. הסכנה  בילדים רעבים היא שהם יאכלו גם מהצלחת שלי או של שירלי, במקרים הקיצוניים הם יטעמו את השולחן.
אלה כבר רצתה לצאת לרכיבה, בעוד ששביט התענג על הביס האחרון, והפעם זה באמת ובתמים התענג. הוא ישב ונתן ביסים קטנים, ממולל בפיו כל ביס בכדי לוודא שכל קולטני הטעם בלשונו משדרים בצורה תקינה. הוא כמעט שכח מהמים אותם הוא מביא דרך קבע לאוכל, ושופך תכופות. אפילו הרצון של אלה לטיול אופניים שכח לנוכח האכילה של שביט.
מייד בסיום האוכל אלה הייתה כבר על האופניים, שביט ויתר על הרעיון. רצף סרטים מצויירים מיוטיוב, מזגן והוא מסודר. כמובן שהוא עבר למשחק אחר כמעט מיד לאחר שיצאנו.
הספקנו לעשות רבע סיבוב ואז הייתי זקוק לשוודי. השרשרת נפלה מגלגל השיניים ונתקעה. להחזיר שרשרת למקום זו מלאכה יחסית פשוטה. אבל זה תוך הנחה שהיא לא תקועה במקום אחר. הפעם היא נתקעה יפה, בין גלגל השיניים למוטט, נאלצנו לחזור הביתה בשביל מפתח שוודי מסכן בו השתמשתי פחות מדקה.
לטיול של לפני צאת החג כבר לקחתי אותו עימי, זה כמו לקחת מטריה - זה גורם שלא יהיה גשם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה