השבוע התבררו לנו כמה עובדות מעניינות. אלה, בת עשרב חודשים וקצת, עברה לעשות אמבטיות האמבטיה אמיתית. לפני המעבר הספיקו לצחוק עלינו שגררנו אותה חודשיים מעבר למה שהיה צריך.
החסרון הבולט במצב החדש הוא שכבר לא שוטפים את הרצפה אחרי כל אמבטיה. היתרון הוא שלא צריך לשפוך חצי אמבטיה באמבטיה, החצי השני הוא כאמור לשימוש אחר.
צי הברווזים של אלה עבר גם הוא הסבה למיקום החדש, בתוך האמבטיה כי לאבא שלה יש פחות סבלנות ממנה. חתול האמבטיה (הכנה טובה לשווארמות עתידיות) נזרק לפח, שימוש יתר גרם לו להתפורר.
החידוש השני הוא הסנדלים. "נעלי טרום הליכה" למקפידים. מתברר שיש דבר כזה, המטרה שלו היא לשגע את הסבים שלא הצליחו לשים את הנעליים עליה.
מעבר למטרה הנעלה הזו, הן משיגות את מה שכפות הרגליים היחפות שלנו השיגו. למען האמת, הן קצת פחות טובות מכפות רגליים, זה מחיר הקידמה.
מצויידת בחידושים האחרונים ובבגדים חדשים (הקודמים הם או קטנים או חמים, לפעמים שניהם) אלה הולכת לגן. או שאולי יהיה מדוייק יותר להגיד "מנמנמת את דרכה לגן". כך או כך בשורה התחתונה היא בגן.
לסיום השינוי הגדול: הורדה בכמות הסימילאק!
הכיוון המסתמן הוא בוקר ולילה לבקבוק, עת אלה מספיק ישנונית ע"מ לא להבין מה נכנס לבטן ומה לא. מה שהתברר לנו זה שיותר נחמד לאכול מה שאנחנו אוכלים מאשר מה שבבקבוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה