יום חמישי, שעות אחר הצהריים של יום חורף קריר. אספתי שני פושעים קטנים מהגן ונסענו לקניון הסינמול בחיפה. אמנם זה לא הבילוי המושלם עם שני זאטוטים, אבל זה אמור להיות נחמד.
הגעתי איתם לקניון. חנייה עברה בשלום, שניהם ישנו. השלב השני, הוצאה מהרכב והליכה פנימה, עבר בשלום יחסי, שביט התלונן מעט על רעב. דהירה פראית בעגלה (מהירות בה צבים מסמנים לך שהם רוצים לעקוף) הביאה אותנו אל אמא, רומי וחברה - לא מהסוג של רומי.
המיקום, גרג - סינמול.
ניסינו להתיישב, אבל שביט נעשה רעב ושירלי החליטה (בחרה מתוך האפשרות היחידה) להניק אותו. בזמן זה המלצרית נזכרה להביא שוקו. כן, שוקו. קטן, חום, מתוק וב-20 דקות איחור לפחות. יכול להיות ש-45, אבל לא הייתי שם בזמן ההזמנה.
הלימונדה, שגם הוזמנה לפני שהגעתי, הגיעה כעבור 30 דקות נוספות. בזמן זה הספיקו לעדכן אותי בעובדה שהלימונדה היא כתוצאה מכך שהיה חסר מנגו, אפרסק ומלון. בצורה מפתיעה, גם את הבירה שביקשתי היה חסר. לפחות את הסוג השני היה. כשהביאו אותה, לאחר זמן קצר ביחס ללימונדה, התברר שבגרג שותים בירה בכוס מיץ. ההגדרה לכך היא פשוטה: ברבריות!
לפחות אליי מה שהגיעה היה ראוי למאכל (ושתייה), שירלי לא זכתה לזאת. המנה הראשונה ששירלי הזמינה, הגיעה עשויה מדי. כנראה שהטבח שכח את הילד בגן וקפץ להביא אותו בזמן שהספגטי היה על האש. לצערנו הספגטי לא נשרף ולכן הוגש. שירלי טעמה, ירקה וניסתה לשכנע אותי לטעום. רק אנשים נשואים יכולים להשתכנע מהמשפט "זה מגעיל, תטעם!"
מתברר שאני נשוי, אבל לא מספיק. לא השתכנעתי. המנה הוחזרה אחר כבוד למטבח. בתור תחליף שירלי לקחה רביולי גבינה. אי-אפשר להרוס רביולי, לפחות כל זמן שאתה לא נשוי. הטבח בטוח לא נשוי. במחשבה זו שירלי יצה לדרך.
הרביולי הגיע מהר. מאוד מהר. רק חבל שהוא הגיע לפני שהוא התחמם מספיק. אלה טרפה שניים לפני מקצה הטעימות של שירלי. אחרי המקצה, יצאה הוראה לא לתת לאלה עוד. למען האמת, לא לתת לשום יצור אנושי (כולל רומי) את הרביולי למטרות אכילה.
בשלב הזה הרמנו את הדגל הלבן. זו הפעם הראשונה בה נצא מגרג רעבים.
ביקשנו חשבון. לפחות לחייב יודעים בארץ, לפחות כך חשבנו.
החשבון הגיע לאחר חזרתי מהרכב, כולל שיחות חולין. הגעתי אל השולחן בכדי לאסוף דברים ולזוז. לזוז אפשר, אבל לא מכובד לפני שהכרטיס מוחזר. זה קרה, בסיבוב השני של אלה. עד אז שביט דרש את המס שלו, "מס אמא".
לסיכום: לסניף הסינמול של גרג לא נתקרב יותר!
זה מוזר, בעיקר כי בשאר סניפי הרשת בהם ביקרנו (4 במספר) היה מעולה. כולל בסניף הכשר של יקנעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה