יום העצמאות בפתח וכל החיות במתח. בזמן זה השמעת "מווו", "מההה", "קוקוריקו" ואפילו "אוינק" מהווה הוכחה חותכת שאין אלוהים רחום וחנון לבעלי החיים.
ביום שלישי הולך להיות ערפל כבד על ישראל. לא ערפל של החזאים. ערפל חמים, מעט שחור ומסריח. זהו ערפל יום העצבנות, הריח שמלווה את חידון התנך (שאף אחד לא רואה) וסרטי הבורקס שכולם מדקלמים, בלי לשים לב שהטלוויזיה נחטפה ע"י אחד מהילדים לטובת סרט מצוייר.
גם השנה אנחנו נטחן אוכל בכמות שמתאימה למשפחה של 5 פילים - כל אחד מאיתנו. צריך לגמור את מה שיש בצלחת, לא?
במקרה זה גם בצלחת הגדולה, בגיגית הסלט (כביסה עד אתמול וממחר), מה שעל המנגל (כל מה שנתפס בהתאם לקריטריונים למעלה), עוגות (מאוד חשוב קינוחים), גלידות ומה שהילדים לא גמרו.
לרוב התוצאה הראשית של יום העצמאות היא שכמות הצמחוניים מזנקת לכמה ימים עד חודש. איפהשהו בין לג בעומר לשבועות האנשים נזכרים בהיותם אנשים וחוזרים לאכול בשר.
איפהשהו בתוך הבלגן הזה השנה יש לנו תוספת, ילדה. הנסיון עד עכשיו אומר: היא תעשה בדיוק הפוך ממה שנרצה. היא תישן כשירצו לשחק, היא תנסה לאכול מתי שאי-אפשר ובסוף תירדם למישהו על הידיים, סתם כי זה נחמד.
עוד תוספת אחת לגבי הילדה, טרייה מסוף השבוע האחרון. עכשיו היא גם אוכלת דברים מעניינים. האמת שזה בערך כל דבר: חצילים קלויים (נטרפו בתאווה), אבוקדו עם בננה, תפוח עץ עם אגס (פיכס - אגס) והשיא היה ביצה קשה עם עגבניה. רצינו גם לטעום את הביצה עם העגבניה, היא לא חשבה שאנחנו צריכים ולא השאירה כלום. אולי כלום הוא לא ההגדרה הכי נכונה, צלחת ריקה זה יותר נכון. החיתולים לעומת זאת יכולים להבריח בועש עם אף סתום.
כמו שניתן להבין, אנחנו ננסה עליה כמה מאכלים מהאש. אמנם צריך להעביר את הסטייק במיקסר ככי אין לה שיניים, אבל זה עדיין טעים...
תחי מסורת העצמאות של מדינת הסטייק!
Liron Anavy - sent by blackberry
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה